על הנהר הרוגע

יום שני 21/3
אחרי התקפלות והכנת חביתות לדרך, נפרדנו מהמלון בצ'אנג מאי ועצרנו מונית לתחנת האוטובוס. בתחנה היו שלושה תורים ארוכים לקופות, שהתקדמו באיטיות מרגיזה. קנינו כרטיסים לעיירת הגבול בין תאילנד ללאוס, צ'אנג קונג, נסיעה שאורכה כשבע שעות. לאחר שהכרטיסים היו בידינו' התברר שיוצאים לדרך רק באחת בצהריים והמקומות האחרונים שנשארו באוטובוס אינם אחד ליד השני.

בשעה היעודה עלינו על האוטובוס וביקשנו מאנשים שיחליפו איתנו מקום כך שאף אחד לא ישב לבד. המושבים הצרים התאימו לישבן התאילנדי אבל לא לשלנו, והמזגן לא ממש קירר. הנסיעה עברה בעצלתיים עם שלוש עצירות למנוחה ומתיחת איברים. בשעה שמונה בערב הגענו סוף סוף לצ'אנג קונג ומצאנו גסט האוס נחמד לא רחוק מהגבול. שתינו שייק פרות מרענן, והתלבטנו אם את המשך הדרך נעשה שוב באוטובוס ללואנג פרבאנג, בנסיעה שאורכה כארבע עשרה שעות או בשייט בסירה איטית הלוקח יומיים עם הפסקת לילה בכפר על גדת המקונג. הפור נפל על הסירה.

יום שלישי 22/3
מתוך תקווה שאנו עושים החלטה נכונה, שמנו פעמינו לגבול, למצוא סירה ללואנג פרבאנג. החתמנו דרכונים בצד התאילנדי, חצינו בסירה צרה וארוכה את נהר המקונג ללאוס ועשינו ויזה לארץ החדשה. הצטיידנו בבאגטים, פירות ומים ונסענו למקום בו עוגנות הסירות.

מסתבר, שמחיר השיט הולך ויורד ככל שמתקרבים אל הסירה - בתאילנד רצו מעל 1000 באט, אחרי שחצינו את הגבול, המחיר ירד ל 900 ובמעגן הסירות שילמנו 800 באט. הסירה ארוכה מאוד ובה מושבים דמויי כסאות מטוס. תפסנו מקומות והמתנו על החוף לזמן ההפלגה. בינתיים עומר וגלעד רדפו אחרי המוני פרפרים צהובים וגלעד אפילו הצליח לתפוס אחד, בשקית ניילון, ולשחררו. בסביבות שתים עשרה בצהריים יצאנו סוף סוף לדרך.

הסירה לפני תחילת השיט

אלה פרפרים, לא עלים

השיט על המקונג מתחיל לאורך הגבול בין תאילנד ללאוס ובשלב מסויים הנהר פונה מזרחה, לתוך לאוס. בגלל שעכשיו העונה היבשה, הנהר נמוך וסלעי הדולומיט בולטים באיים מתוך הנהר ומצדדיו. לאורך השיט עברנו ליד כפרים קטנים, לעיתים עצרה הסירה להעלות או להוריד מקומיים וחבילותיהם. הנוף ציורי ויפה, אך הילדים דורשים תעסוקה, מלבד צפיה בנוף...
סובבנו מושבים כך שיהיו אחד מול השני, ביקשנו ארגז מאחד מעובדי הסירה, כדי שיהיה שולחן ואירגנו מרתון משחקי קלפים. תמר בינתיים נרדמה והשכבנו אותה על הרצפה במעבר. קצת קריאה בספר, קצת שיחות עם מטיילים, קצת אוכל ונישנושים והגענו בסביבות חמש וחצי לכפר קטן המתבסס כולו על אירוח מטיילים מהסירות.

משחקים יניב על הסירה

ככה זה נראה מבפנים

סוף היום הראשון

את הלילה העברנו בגסטהאוס זול אבל די מגעיל, טעות שאנחנו מקווים שלא תחזור שוב. מקלחות, בישול ארוחת ערב וצנחנו מותשים על המיטות.

יום רביעי 23/3
השקמנו קום, התארגנו ויצאנו לכיוון הסירה. הסירה אמנם יוצאת בתשע אך רצינו לתפוס מקום נוח ולקנות מעט אוכל, פירות ומים לדרך.

הכפר בו ישנו

השוק הקטן במרכז הכפר

הפעם חילקו את כל נוסעי הסירה מאתמול, לשתי סירות קטנות וצרות יותר. מצאנו שלושה ספסלים סמוכים, הפכנו ישר אחד מהם והיינו מוכנים לעוד יום של שיט. הפעם שטנו כשמונה שעות ועצרנו יותר פעמים כדי להעלות מקומיים עם כל חבילותיהם, בדרכם לעיר הגדולה. באחת העצירות ראינו ילדים מהכפר מתרחצים בנהר ואח"כ מתפלשים בחול, וקבוצת בנות שציחקקה כשראתה את ילדינו בסירה.

הדרך המהירה יותר והמסוכנת יותר לעשות את השיט

מתפלשים בחול ועושים הצגות לתיירים

מצוקים לאורך המקונג - לא רחוק מהסוף

בשעה חמש לאחר יותר מידי שעות ישיבה, הגענו בשעה טובה ללואנג פראבנג. בזמן הצעידה לגסט האוס עוד הספקנו לראות את השקיעה היפה על המקונג.

זהו, סיימנו את השיט!

השקיעה מגדת המקונג

התמקמנו בחדר גדול ונחמד כל המשפחה יחד, עם שני חדרי שרותים/ מקלחת!!. הגסט האוס נמצא בסמטה שקטה, מרחק רחוב אחד משוק הלילה ומרכז העניינים וסמוך לשוק היום. אחלה מיקום. ישר קנינו אוכל, בישלנו ארוחת ערב ויצאנו לשוק הלילה. מתברר שהשוק מתקפל מוקדם מהצפוי כך שהספקנו רק קצת, אבל כן הספקנו לשתות שייק פירות מצויין כמנה אחרונה.