יום שלישי 14/12
הרגשנו מעולה, כיוון שתוך יומיים בלבד סיימנו את הסידורים ואנו יכולים להתחיל לטייל, אבל כמו שאומר הפתגם הניו זילנדי הידוע "האדם מתכנן ואלוהים צוחק".
חמש דקות אחרי שיצאנו מחניון הקרוואנים, ראינו אדים יוצאים מכיוון המנוע ומד החום של הרכב היה בקצה הסקלה. עצרנו לקרר את המנוע ולמלא מים. נקצר ונכתוב רק, שעוד שלוש-ארבע פעמים במהלך היום נאלצנו לעצור מאותה סיבה. מי שמכר לנו את הרכב התנער מאחריות וטען שהרכב לא אמור לסחוב קרוואן. חשבנו כבר לנסות ולהחזיר את הקרוואן, אך המוכרים של הקרוואן סירבו ואמרו שלדעתם לא אמורה להיות בעיה לגרור את הקרוואן. במהלך היום עשינו עוד קצת קניות ובעיקר טלפונים ובסוף היום הגענו לעיירה קטנטנה הנקראת Piha לחניון נחמד צמוד לחוף הים. הילדים הסתערו על מתקני המשחקים ואנחנו החלטנו שלמחרת ננסה להגיע עם הרכב למוסך שיבדוק מה קורה.
בנוסף לכל הצרות, גם הצוואר שלי נתפס תוך כדי משחק תופסת עם הילדים ובקושי יכולתי לזוז.
בישלנו ארוחת ערב במטבח המרכזי, דבר שלקח שעה כיוון שהכיריים לא ממש חיממו, אכלנו, התקלחנו בהקצבת מים חמים של שלוש דקות לאיש ונרדמנו בשניה.
יום רביעי 15/12
השארנו את הקרוואן בחניון ויצאנו עם הרכב למסלול הליכה קרוב מאוד למפל מרשים. הדרך עוברת ביער סבוך ולאורך הנחל. כשחזרנו, התקשרתי למוסכניק באזור שמצאתי במקרה בעיתון מקומי שהיה בחניון הקרוואנים. מסתבר שהוא מתקן מכוניות בחצר הבית שלו, שנראה רגיל לגמרי. הגעתי אליו אחרי נסיעה של חמש דקות והמנוע של הרכב כבר היה לוהט. אחרי בדיקה קצרה הוא החליף את הפקק, אותו פותחים כדי למלא מים למנוע וטען שהבעיה נפתרה וזה יעלה רק 20$. הייתי סקפטי וחשבתי כבר להמשיך למוסך רציני יותר בעיר. לקחתי את הרכב לסיבוב של חצי שעה בעליות באזור והוא לא התחמם כלל. עדיין לא היינו בטוחים שהבעיה נפתרה, רק היינו קצת פחות לחוצים.
 |
| לא זוכרים איך קוראים למפל |
אכלנו צהרים בחניון ונסענו לחוף של Piha. החול בחופים באזור הינו בצבע שחור - בהתחלה זה נראה כאילו החוף מלוכלך. טיילנו קצת על החוף והילדים נכנסו קצת למים הקפואים. החוף ענקי, אבל יש אזור קטן מוגדר בדגלים, שם יש מציל. נהננו מהחוף וכיסינו את עומר ואסף בחול השחור.
חזרנו לחניון למקלחות מהירות וארוחת ערב.
 |
| עומר מכוסה בחול השחור |
יום חמישי 16/12
התחלנו את היום בביקור ב KeriKeri הסמוכה. טיפסנו עם הרכב (הקרוואן נשאר בינתיים) מהחוף לכיוון ההרים וירדנו בדרך מפותלת ותלולה, ממש בתוך היער לעבר העיירה השכנה. מצאנו שם רק כמה בתים, אך סמוך להם את מפל KeriKeri המקסים. אם היה קצת פחות קר היינו בשמחה שוחים בבריכה הציורית שתחתיו. התחלנו ללכת לכיוון החוף, אך הדרך החולית עייפה אותנו והחלטנו לוותר.
 |
| פסל מאורי שעומר מצא |
 |
| מפל Kerikeri |
חזרנו ל Piha, נקשרנו לקרוואן והתחלנו את המבחן האמיתי של הרכב. החלטנו להתקדם צפונה מרחק של כשעתיים נסיעה. התחלנו בחשש, כשהרכב מתאמץ וסוחב את הקרוואן בעליות מהחוף לכיוון ההרים, אך עם הזמן נרגענו, כיוון שראינו שמד החום נשאר בתחום הסביר. מזג האוויר לעומת זאת, הלך והידרדר ומצאתי את עצמי נוהג בגשם חזק וערפל, עם נגרר, בסיבובים חדים ובצד השמאלי של הכביש. אחרי כשעת נסיעה הגענו לפרבר של אוקלנד ועצרנו בסופרמרקט להצטייד לימים הבאים. בהמשך הילדים זיהו אתר באולינג ומיני גולף ולאחר הצבעה הוחלט על מיני גולף. התחרות היתה מותחת, גלעד ואני הובלנו רוב המשחק, אך אסף עקף אותנו בגומה האחרונה.
 |
| הקרב בעיצומו |
לקראת הערב, הגענו ל Helensville, צפונית לאוקלנד. חניון הקרוואנים היה כמעט ריק ומצאנו מקום נוח. הכניסה לחניון מקנה הנחה של חצי מחיר בכניסה לפארק המעיינות החמים הצמוד, בו תכננו להיות בשבת. כיוון שתכננו להישאר שם לשלושה לילות, הקמנו לראשונה את האוהל שניתן להצמיד לקרוואן. האוהל עשוי ברזנט וכולל גג ושלוש קירות, כך שעם קיר הקרוואן מתקבל עוד חדר לקרוואן. הבנייה היתה מסובכת ונעשתה תחת גשם, שלא פסק לרדת מהבוקר. לבסוף הצלחנו להעמיד משהו, אך מדי פעם היינו צריכים לפנות את הגשם שהצטבר בשקעים שבתקרה.
יום שישי 17/12
תכננו ללכת לפארק חבלים קרוב, אך כשהתקשרנו נאמר שהם מלאים להיום ולכן הזמנו ליום ראשון בבוקר. התלבטנו לאן ללכת, עשינו מסלול קצר ולא מרשים במיוחד לאורך הנהר בעיירה ומשם יצאנו לחוף Murei, בו יש אזור קינון ייחודי של ה Gannet - סוג של ציפור ים. צפינו במאות הציפורים המקננות על המצוקים הציוריים וקראנו הסברים על חיי ה Gannet וכיצד היא נודדת עד לאוסטרליה וחזור. טיילנו לאורך המצוק וירדנו עד למשטחי הסלע הצמודים לים, שם אסף מצא פיר בסלע בו ניתן לרדת לתוך המים הרדודים.
 |
| ליד מושבת ה Gannets |
 |
| ככה הם נראים מקרוב |
יום שבת 18/12
אחרי התפילה יצאנו לפארק המים הצמוד. כרטיסים קנינו מראש ביום שישי והצטרפנו אל המוני האנשים ששהו כבר בפארק. במקום יש בריכה חיצונית מחוממת קצת, בריכה פנימית מחוממת יותר ושתי מגלשות מים בהם גולשים על משטחי ספוג. הילדים הסתערו על המגלשות, בהן, למרות כמות האנשים, לא היה תור ועד סוף היום גלשו בהם עשרות פעמים.
בצהרים חזרנו לקרוואן לסעודת שבת ומנוחה ולקראת הערב חזרנו שוב לפארק המים להוציא את שאר האנרגיה שנשארה.
יום ראשון 19/12
השכמנו קום והתקפלנו מהר ובשעה 9:30 כבר התייצבנו ב Tree adventure - פארק חבלים מרשים המורכב מתשעה מסלולים בדרגות קושי שונות בצמרות העצים.
בשל הגבלת הגובה, לעומר הרשו רק את מסלול 1, וגלעד ואסף בחרו במסלולים 5 עד 8 המאתגרים. כבר כשהגענו הגשם, היורד כמה ימים ברצף, החל להתחזק. קיבלנו מהצוות מעילי גשם לנו ולילדים והחלטנו לנסות בכל זאת את המסלולים. נקשרנו לרתמות בטיחות, עברנו הדרכה קצרה ויצאנו לדרך. את המסלולים עושים ללא מדריך - פשוט נקשרים לחבלי האבטחה ומתקדמים. עומר ואיילת השלימו את מסלול 1 בהצלחה, למרות הגשם המעיק. עומר נהנה מאוד והתגבר לבדו על כל המכשולים, כמו הליכה על חבל, על קורה, גשר תלוי ועוד. כשהשניים סיימו, גלעד, אסף ואני התחלנו. המסלולים לא היו פשוטים. מטפסים על עץ לגובה של כעשר מטר ואז עוברים מעץ לעץ - על חבל מתוח, על קורות מתנדנדות, בקפיצת "טרזן" וכו'. כל מסלול הסתיים באומגה מרשימה עד לאדמה. יש לציין שלמרות שהמסלול מתבצע ללא ליווי מדריך, רמת הבטיחות גבוהה מאוד. לאחר שסיימנו שני מסלולים, הגשם התגבר מאוד וחזרנו לסככה בהתחלה לנוח קצת. בשלב זה, החליט האחראי על האתר לסיים את המשך הפעילות עקב הגשם החזק. היינו רטובים לגמרי וקיבלנו את ההחלטה בהבנה. מה גם שקיבלנו שובר שיאפשר לנו להמשיך את המסלולים שנשארו בהמשך, כשנחזור דרומה (מה שלא קרה...).
 |
| עקב הגשם, יש רק תמונות של עומר |
 |
| עוד אחת |
החלפנו בגדים בקרוואן והתחלנו בנסיעה צפונה בגשם הסוחף. עצרנו במוזיאון עצי הקאורי - העץ הלאומי של ניו זילנד. המוזיאון המרשים מסביר בפירוט על העצים הענקיים, אופן החטיבה שלהם והשימושים השונים בעץ. בנוסף יש תצוגות של חיי החלוצים בניו זילנד, כולל חפצים מקוריים מאותה תקופה.
 |
| בכניסה לבית הארחה ישן |
 |
| קטר ששימש להובלת העצים הענקיים |
אחר הצהרים הגענו לחניון קרוואנים ב Whangarei, העיר הגדולה בצפון ניו זילנד. אחרי שהתמקמנו, קפצנו לבריכה (גיגית) המחוממת להפשרה והתאוששות מהגשם שליווה אותנו כל אותו היום.
 |
| חמישה בגיגית אחת |
יום שני 20/12
בשעה טובה נחלש הגשם והפך לטפטוף קל ולכן יצאנו ל Whangarei Falls הצמודים לחניון הקרוואנים בו לנו. ההליכה למפלים ארכה דקות ספורות בלבד והחלטנו להמשיך לאורך הנחל במסלול עד לשמורת A H Reed, בה יש מסלול קצר ונחמד המטפס על גשר עד לצמרות העצים ובהמשך עובר ליד מספר עצי קאורי. בסוף ההליכה, שארכה מעל שעה, אסף ואני חזרנו את המסלול, כדי להביא את הרכב (20 דקות בול).
 |
| המפל מלמעלה |
 |
| וגם מלמטה |
 |
| תמר צועדת |
בעקבות המלצה בספר, נסענו ל Abbey Caves הממוקמות על הגבעות קצת מחוץ לעיר. המקום נראה לא מתוייר ופסטורלי ביותר. צעדנו בשביל מהכביש ועקבנו אחרי השילוט. למרות זאת כמעט ופספסנו את המערה. כבר מחוץ למערה שמענו קול של נחל הזורם מתחת לאדמה. הבנים ואני נכנסנו ראשונים למערה וצעדנו בתוך הנחל הקטן בחושך מוחלט. בשלב מסויים כיבינו את הפנסים והתגלתה לפנינו האטרקציה של המערה - על התקרה והקירות היו מאות תולעים זוהרות, שנראות כמו נקודות קטנות של אור. התרגשנו מאוד מהמראה, אותו עומר הגדיר כ"שמים עם כוכבים בלילה". טיפסנו החוצה מהמערה והפעם איילת נכנסה בליווי של עומר וגלעד.
 |
| יורדים למערה |
 |
| מפחידים את התולעים |
אחרי הביקור המרשים חזרנו לעיר לביקור במוזיאון השעונים. המוזיאון אינו גדול, אך מכיל כ 1400 שעונים מכל הסוגים. הוא מתבסס על אוסף של אדם פרטי שהכיל מאות שעונים עתיקים. בהתחלה סיירנו עצמאית וניסינו להבין את מנגנוני ההפעלה השונים (מטוטלת, קפיץ, קווארץ). בשלב מסויים הצטרפה אלינו מדריכה מהמוזיאון וקיבלנו סיור פרטי עם הסברים והדגמות של שעוני הקוקיה, תיבת נגינה ושעוני קפיץ שונים. גם הילדים, שלא הבינו בהתחלה מה מעניין במוזיאון שעונים, יצאו נלהבים.
יצאנו מהמוזיאון לגן המשחקים הצמוד לארוחת צהרים מאוחרת ובהמשך חזרנו לחניון הקרוואנים. איילת ואסף יצאו לקניות, אחר כך יצאתי למלא את בלון הגז של הקרוואן שנגמר (אחרי בירור מסתבר שפשוט ממלאים את הבלון בתחנת דלק. ואל תקראו לזה בלון, הם יצחקו) ואיילת שיחקה עם הילדים במונופול בחדר המשחקים שבמקום.
 |
| עומר מטפס על קורי העכביש |
יום שלישי 21/12
התלבטנו אם להצפין עוד והחלטנו להגיע עד ל Bay of Islands. בדרך עצרנו ב Kawakawa (טוב, הגיע הזמן להתייחס לשמות המקומות. אז רוב השמות הם במאורית והם שוברים לנו את השיניים בצורה די אכזרית. יש להם נטייה לשמות ארוכים ולחזרה על הברות. למשל, היינו כבר ב KiteKite, Kawakawa ודלגנו על Kerikeri). עיירה זו נודעת בעיקר בשל השירותים הציבוריים שבה שעוצבו על ידי אמן נודע. אחרי הפסקת השירותים, נסענו לעיירה Paihia ובדקנו אפשרות של שיט מאורגן בין האיים. כיוון שהאופציה הזולה ביותר היתה גבוהה מדי עבורנו ואפשרות של השכרת סירה נפסלה בשל מזג האוויר, החלטנו בצער לוותר ולהמשיך הלאה.
 |
| הכניסה לשירותים |
ממש מחוץ ל Paihia נתקלנו באתר אתגרי עליו כבר קראנו באחד הברושורים (לא זוכרים את השם, אבל הוא ממוקם 500 מטר מצפון לעיירה, קצת לפני Haruru Falls). במקום יש מגלשות מתנפחות ענקיות, קיר טיפוס, הליכה על חבל בגובה, קרבות על קורה, טרפז לוליינים ועוד כמה דברים. כולנו היינו בשמים והתלהבנו מלנסות את האתגרים המלהיבים. עומר הצטיין בטיפוס על סולם מסתובב, גלעד התגלש במגלשות הגבוהות ונאבק בגדולים ממנו על הקורה, אסף ניסה את כל הדברים - אפילו את הטרפז הגבוה, איילת הצליחה לעבור בשיווי משקל על החבל (הנמוך) מצד לצד, אני למדתי מבעל המקום, לוליין מקצוען, איך לקפוץ בטרפז מחבל אחד לשני ואפילו תמר נהנתה במגלשות ובטרמפולינה. לאחר כמה שעות מהנות מאוד גירדנו את הילדים (ואת עצמנו) משם והמשכנו אל המפל הסמוך - Haruru Falls. אל המפל מוביל שביל קצרצר מהחנייה ואחרי התרשמות קצרה, חזרנו לרכב והתחלנו בנסיעה הארוכה דרומה.
 |
| קרב בין האחים |
 |
| עומר אלוף הסולם המסתובב |
 |
| עמיחי על הטרפז |
החלטנו להעביר את הלילה, לראשונה, שלא בחניון מסודר. עצרנו בצד הדרך באחד מה Rest areas על הדרך להתארגנות וארוחת ערב, כשעדיין אור בחוץ. כשסיימנו, המשכנו בנסיעה. עברנו את אוקלנד ועצרנו בסביבות 22:30 בישוב נידח, לא רחוק מ Thames, אליה רצינו להגיע. חנינו ברחבה גדולה בצד הכביש, העברנו את הילדים הישנים לקרוואן ומיד הלכנו לישון.
יום רביעי 22/12
השכמנו קום באותו ישוב לא ידוע ומיד המשכנו את הנסיעה הקצרה ל Thames, הנמצאת בקצהו הדרום-מערבי של חצי האי קורומנדל. עצרנו בגן שעשועים לארוחת בוקר, שאחריה איילת ואסף הלכו לסופר הסמוך להשלמת מצרכים ואני והשאר תכננו ללכת לתחנת המידע שבעיר. כשחיפשנו חניה סמוך לתחנת המידע, לקחתי סיבוב קצת קרוב מדי למדרכה והגלגל של מולי, הקרוואן, השמיע קול צפצוף וכל האוויר יצא. למזלנו, הדבר קרה בתחנת דלק שצמוד אליה יש פנצ'ריה. הבעלים אמר שאין לו גלגל מתאים, אבל החליף בתוך דקה לגלגל הרזרבי, הפנה אותנו לחנות בה נוכל למצוא גלגל וסירב לקבל תשלום.
המשכנו לפנצ'ריה השניה, שם הבעלים, ששמע שאני מישראל, שאל אם אני רופא והסביר, שלאחרונה עצרו אצלו כמה ישראלים שכולם היו רופאים. התנצלתי שאני לא רופא ותוך כמה דקות יצאנו עם גלגל חדש ו 90 דנ"ז פחות.
 |
| ארוחת בוקר בגן השעשועים |
אחרי האטרקציה הראשונה להיום - החלפת גלגל בפנצ'ריה, אספנו את איילת ואסף והמשכנו למסלול הליכה יפה ביער. הגענו לנחל זורם והחלטנו להמשיך בהליכה בתוך הנחל. כשמיצינו, יצאנו והמשכנו בשביל. אחרי כשעת הליכה נוספת החלטנו לעצור בבריכה נהדרת וקפואה. הדרך חזור עברה מהר יותר והמשכנו צפונה לאורך החוף של חצי האי.
 |
| רוקדים ריקוד מאורי מקורי |
הדרך היתה פשוט מדהימה. נוסעים בכביש, כשמצד אחד, הים במרחק מטרים ספורים ומצד שני הרים מכוסי עצים. הנסיעה כמובן איטית מאוד בגלל הכביש הצר והמון הסיבובים החדים. בדרך עצרנו לארוחת צהרים על החוף מתחת לעץ ענקי, עליו הילדים נהנו לטפס.
אחר הצהרים הגענו ל Coromandel Town והמשכנו מיד ל Driving Creek Railway. הסיפור שמאחורי האתר מדהים לא פחות מהאתר. אמן ניו זילנדי, שהוא גם מהנדס, החליט לבנות מסילת רכבת. הוא קנה חלקת אדמה בשיפולי ההר בשנת 1975, והתחיל לתכנן ולממש את החלום. בתחילת שנות התשעים הוא פתח את האתר למבקרים וגם זה רק בגלל חוב לבנק שהיה לו. מאז הוא הכפיל את אורך המסילה ובנה מגדל תצפית מרשים בתחנה האחרונה.
הנסיעה ברכבת נחמדה ועוברת מעל מספר גשרים ובתוך מנהרות. בדרך רואים פסלים שונים שהוא יצר, קירות תמך מבקבוקים ישנים וכמובן נוף מהמם.
 |
| בכניסה למנהרה |
משם המשכנו למקום הלינה ללילה - חניון קרוואנים הממוקם 20 ק"מ צפונית לעיר. הדרך שוב היתה מדהימה וגם האתר הפתיע לטובה. צמוד לנחל, צמוד לים ועם טרמפולינה ובריכה. פגשנו שם שתי משפחות ניו זילנדיות, שהבעל במקור מתורכיה והם התלהבו לפגוש מישהו "מהשכונה".
 |
| גלעד המקפץ בחניון הקרוואנים |
יום חמישי 23/12
ירדנו קצת חזרה, דרומה והתחלנו לטפס על ההרים, שבמרכז חצי האי. עלינו על דרך 309, למרות שרובה לא סלול ואחרי נסיעה קצרה הגענו לפארק WaterWorks. זהו פארק ייחודי ובו בעיקר מתקנים והפעלות הקשורים או מופעלים על ידי מים. התלהבנו מההפעלות השונות ומההסברים השנונים והמצחיקים (למשל: "הורים, נא להשגיח על הילדים הקטנים. ילדים ללא השגחה ייתרמו למטרות מחקר" או של עליו כתוב: "מחקרים מראים כי לא משנה מה תכתוב על שלט, אנשים יעצרו ויקראו"). הילדים הכי התלהבו ממרוץ סירות העץ - כל אחד בוחר סירה ומשיטים את הסירות במסלול ארוך לראות מימ מנצחת. ויתרנו על שחיה בבריכה הטבעית שבמקום ואחרי לא מעט זמן במקום, המשכנו.
 |
| אסף מאמץ חבר |
 |
| תמר המשפריצה |
 |
| עומר נח בגלגל נדנדה |
התלבטנו אם להמשיך, עם הקרוואן, בדרך העפר, אך נאמר לנו שהדרך בהמשך היא ברמה סבירה ולכן החלטנו לנסות. הדרך היתה מקסימה ונסענו במהירות צב (קשה מאוד לשמור על יציבות בדרך עפר עם נגרר) והצלחנו לחצות אותה בשלום.
היעד הבא היה חוף המים החמים. זהו חוף ים שתחתיו יש שני מעיינות של מים רותחים. שכרנו את חפירה בחניה וצעדנו לעבר ההתקהלות על החוף. כשהגענו ראינו עשרות בריכות שאנשים חפרו ובחלקן יושבים אנשים ונהנים מהחום של המים המתמלאים בבריכה.
ניסינו לחפור בריכה בעצמנו, אך המים שנכנסו היו קרים ולכן חיכינו קצת והשתלטנו על בריכה אותה אחרים פינו. מתוך הבריכה בעבעו מים רותחים, ובשילוב מי הים שנכנסו מדי פעם הטמפרטורה היתה מצויינת. בעזרת האת הגבהנו את קירות הבריכה, כדי שמי הים לא ייכנסו. בשלב הזה, איילת, שניסתה לתפוס פוזה טובה לצילום, דרכה ממש בתוך נביעה רותחת ובניסיון לברוח, נפלה והמצלמה שחתה קצת במים ואכלה קצת חול. מצבה של איילת טוב, אך המצלמה עדיין לא חזרה התאוששה.
 |
| חופרים בריכות |
 |
| התמונה האחרונה של המצלמה. יהי זכרה ברוך. |
כשגמרנו להתבשל במים, נסענו ל Cathedral Cove. אחרי הליכה מעל לחוף ובתוך העצים, הגענו אל חוף מקסים, כשבקצהו יש מערה ענקית, עם תקרה גבוהה, העוברת עד לחוף סמוך. הילדים לא התלהבו ובעיקר נהנו לברוח מהגלים. אנחנו יותר התלהבנו והצטערנו שאי אפשר לצלם...
חזרנו לחוף המים החמים להתנקות קצת ולאכול ארוחת ערב ויצאנו לדרך לכיוון דרום. בדרך עצרנו באחד המקומות למנוחה לנהגים, העברנו את הילדים הישנים לקרוואן ושם בילינו לילה נוסף מחוץ לחניון מוסדר.
