יום א' 31/10
קמנו מוקדם ויצאנו בטיול מאורגן מהמלון בשעה שבע לשוק בבאק-הא. התלבטנו האם כדאי ליסוע כל כך הרבה רק כדי לראות שוק, אבל לאור ההמלצות, החלטנו לנסות.
בדרך עברנו בלאו קאי, בה נמצאת תחנת הרכבת ולמרות שבמלון אמרו לנו שלא תהיה בעיה להשיג כרטיסים למחרת כשנגיע לנסיעה, עצרנו לכמה דקות לקנות כרטיסים. הסתבר שכבר ביום ראשון, לא נשארו ארבעה כרטיסים לתא אחד ונצטרך להתפצל בין שני תאים. לאחר בדיקה נוספת, נמצאו ארבעה כרטיסים לתא אחד, אבל ברכבת שונה (הסתבר מאוחר יותר שהיא לא מיועדת לתיירים) ובמחיר קצת גבוה יותר.
המשכנו לבאק הא והגענו לשוק ב 9:30. הנהג אמר שיאסוף אותנו כעבור שלוש שעות והיינו בטוחים שאחרי חצי שעה נמצה את העניין.
לשמחתנו השוק היה ענקי ומהמם. השוק פעיל רק בימי ראשון וכל תושבי כפרי הסביבה מגיעים לבושים בבגדיהם המושקעים לקנות ולמכור בשוק. בעיקר מרשימות בנות ה Flower Mong בבגדיהן הצבעוניים. רבות מהן צעירות מאוד ונושאות תינוק במנשא רקום על גבן. השוק היה צפוף מאוד, בעיקר במקומיים. כמובן שרצנו מהר ליד האזורים "הקשים" - של החיות השחוטות, אבל נהננו מאוד ממגוון הפירות, הירקות, הבגדים והקישוטים. ראינו אפילו אזור בו מוכרים חיות - מתרנגולות וחזירים ועד תאואים, כלבים וחתולים. לא התאפקנו וקנינו כמה מזכרות לבית (לא ברור איך נסחוב) ושקלנו לקנות תאו כדי להקל עלינו בטיולים.
 |
| קשה לבחור בתאו המתאים |
 |
| תמר כבר החליטה |
 |
| הציור השבועי לילד |
אחרי הביקור בשוק הצטרפו אלינו זוג צעיר פולני שהגיע ליומיים בסאפה וביחד המשכנו לכפר של שבט ה Flower Mong באזור שבו צעדנו קצת וביקרנו בבית בו נתנו לנו לטעום יין תירס.
הדרך חזרה היתה מהירה יותר והגענו שוב למלון ללילה אחרון בסאפה.
יום ב' 1/11
אחרי שהוצאנו את התיקים מהחדר והפקדנו במלון, יצאנו לטיול נוסף באזור והתחלנו בביקור במפל המוכסף. אחרי עליה קצרה ותלולה של כעשר דקות לאורך הנחל הגענו למפל ענק. עברנו על גשר באמצע המפל וירדנו חזרה.
 |
| אם זיהיתם את עומר על הגשר, אינכם זקוקים למשקפים |
בהמשך התקרבנו להר הגבוה בויאטנם (3100 מטר) שנקרא Fanspian ועשינו מסלול קצר בגובה 2000 מטר, שהוא חלק ממסלול של יומיים-שלושה המטפס על ההר (ויתרנו על הטיפוס, בינתיים). בדרך הלכנו בחורש יפהיפה, ראינו בריכות קטנות לגידול דגי סלמון ובסוף הגענו למפל נוסף Lovers fall - גדול ומרשים. תוך כדי ההליכה עומר אסף מקלות במבוק רבים ככלי נשק והתקשה להיפרד מהם. ראינו גם שיטת דיג מיוחדת - בבריכות לאורך הנחל, שמים מקל ארוך עמוס בקצהו בתולעים כפתיונות, כאשר מגיעים הדגים הדייג מרים את המקל לאט ומקרב מיד סל רשת לתפיסת הדגים. כנראה שהבאנו להם מזל כי השלל היה רב והם היו מרוצים. כשחזרנו לכניסה לפארק, גילינו שולחן פינג פונג והרצנו כמה משחקים (קצרים מדי).
 |
| הדרך להר Fansipan |
 |
| Lovers fall |
חזרנו בצהרים לסאפה ונשאר לנו כמה שעות עד ההסעה לרכבת. אכלנו באגטים לצהרים, הלכנו שוב לאגם המקומי ואחר כך למגרש כדורגל הריק, שם שיחקנו במשחק עם הכדורים הקטנים שהיו לנו. בהמשך עצרנו לשוקו וקפה וחזרנו למלון לתפוס את ההסעה ללאו קאי, לרכבת. גם חברינו הפולנים מאתמול הצטרפו לנסיעה. יצאנו בחמש מסאפה והגענו ליעדנו רק למחרת בעשר בבוקר אחרי המון טלטולים.
 |
| שוקו אחרון בסאפה |
התחלנו בוואן מסאפה ללאו קאי. שם תפסנו (כמעט שאחרנו) את רכבת הלילה להאנוי. לפני שהילדים יתחילו להשתולל הכרזנו על אליפות רכבת הלילה בטאקי, שהוכרעה אחרי מעל שעה של תחרות צמודה בניצחון של גלעד. בגמר המשחק פרשנו לשינה ולמרות התנאים, הילדים נרדמו מהר (איילת ישנה לסירוגין ואני כמעט לא נרדמתי).
 |
| לפני אליפות רכבת הלילה בטאקי |
יום ג' 2/11
בניגוד לרוב הנסיעות, קיוינו מאוד שהנסיעה תתארך. שיהיו עיכובים, פקקים, משהו. אבל לצערנו הרכבת הגיע בזמן וב 3:40 לפנות בוקר היינו צריכים לנער את עצמנו ולרדת לתחנה בהאנוי. למרבה הפלא הילדים התעוררו מהר, העמיסו את התיקים ומצאנו את עצמנו מוקפים נהגי מוניות בתחנת הרכבת.
בחרנו נהג שהיה נראה הכי נורמאלי (לא רדף אחרינו אלא פשוט חיכה במונית בצד) ונדחסנו עם כל התיקים לנסיעה קצרה לתחנת האוטובוסים אותה חיפשנו. הגענו קצת אחרי ארבע והצלחנו למצוא את מפעילי הקו לקאט בה. עלינו על האוטובוס שיצא קצת לפני חמש (כן, לפנות בוקר...) ולקח אותנו להאי-פונג, העיר השלישית בגודלה בויאטנם. שם חיכינו עוד שעה (עוד טורניר טאקי מקוצר, שבסופו עומר הוכרז כאלוף האי-פונג) לאוטובוס מיושן שלקח אותנו עד למזח בקצה העיר. משם עלינו על סירת נוסעים, שלקחה אותנו לאי קאט-בה. וזה עוד לא נגמר. משם עלינו על מיניבוס לעיירה שבאי (עוד 20 דקות) ובשעה עשר נחתנו בשעה טובה ברחוב המלונות של קאט-בה. זה לא רק נשמע מתיש. זה היה מתיש, בעיקר עם כל הציוד והמעברים, אבל בסוף זה נגמר ולא איבדנו בדרך אף תיק (ואף ילד). זו הסיבה שאנו משתדלים להישאר כמה ימים בכל מקום.
 |
| בסירה לקאט-בה |
 |
| העיירה קאט-בה |
כמובן שלא היה לנו מלון מוזמן והיה צריך למצוא מלון מתאים. איילת נשארה עם התיקים והילדים ואני יצאתי לסקר מלונות מזורז, שבסופו נחתנו על מלון View Dong (רק 15$ לשני חדרים). הכרזנו על יום התאוששות. הילדים התבייתו על ערוץ דיסני בטלויזיה. ואנחנו התאוששנו ומאוחר יותר יצאנו לקניות בשוק (מרק ירקות ואורז לארוחת ערב). אחר הצהרים יצאנו כולנו להסתובב לאורך הטיילת בעיירה וקינחנו בתמונות דוגמנות על רקע הסירות במפרץ והשקיעה.
 |
| דוגמני הבית |
 |
| וכמובן הדוגמנית |
 |
| כולם ביחד |
