כבר הרבה זמן אנחנו חולמים על טיול ארוך. כל המשפחה ביחד. להתנתק מהשגרה.
קראנו לא מעט חוויות של משפחות שטיילו לתקופה ארוכה והחשק הלך והתגבר.
אחרי הרבה התלבטויות, החלטנו. יוצאים לעשרה חודשי טיול במזרח ובניו זילנד.
תכננו מסלול שיתאים לכל ארץ את העונה המועדפת והזמנו כרטיסי טיסה לחלק מהמסלול.
ואז הגיע החלק הבעייתי – לספר לכולם.
הילדים חשבו שאנחנו עובדים עליהם והתקשו להאמין שלא ילמדו בבית הספר כל השנה ("מה, ונצטרך ללכת שם לבית ספר?").
ההורים הגיעו למסקנה שירדנו מהפסים ("אני לא מאמינה! השתגעתם לגמרי!").
החברים הקרובים ניסו להוריד אותנו חזרה למציאות ("אבל איך תסתדרו כשתחזור ללא עבודה?", "מה רע בלטייל חודשים, שלושה?").
ושאר התגובות נעו בין יאוש טוטאלי לפרגון והבעת קנאה ("הייתי עושה את זה גם, אבל אשתי...")
אז אחרי שעברנו את מה שאני הגדרתי כחלק הקשה של הטיול, המשכנו לטפל בשאר הסידורים:
השכרת הבית, להודיע בעבודה, חיסונים, טיפולי שיניים, קניות בלמטייל, ביטוח לטיול, מכירת המכוניות והרשימה לא נגמרת...
כרגע אנחנו 38 ימים לפני תאריך הטיסה, עדיין לא לגמרי מעכלים, קצת חוששים, אבל מחכים בקוצר רוח.
