איזו מין שלווה

יום ראשון 13/2

התחלנו את הבוקר בנסיעה אל הרחוב התלול בעולם Baldwin Street. הגענו מתחתית הרחוב והתחלנו לטפס  ברגל. הרחוב מתחיל בשיפוע מתון, אך לקראת האמצע השיפוע הופך להיות מפחיד. הילדים ניסו לעלות בריצה, אבל נשברו בשלבים שונים. כשהגענו לקצה הרחוב, הבטנו למטה בסיפוק, נושמים בקושי וראינו בחורה אצנית שעולה ויורדת את הרחוב שוב ושוב. הילדים ירדו את הרחוב בריצה ובסופו קנו הילדים תעודה המאשרת שמשפחת שפירא עלתה וירדה את הרחוב בהליכה וריצה.

לפני הטיפוס

אחרי הטיפוס

תוך כדי הטיפוס (רפרודוקציה. המצולם לא ממש רץ)

המשכנו לכיוון פסטיבל בפארק גני המלכה שראינו שמתקיים היום. הגענו עשינו סיבוב קצר, שמענו מעט מוזיקה, ראינו מעט מאוד מתקנים לילדים ובסה"כ די התאכזבנו. חזרנו שוב לתחנת החלוקה לאוכל לברווזים,האכלנו אותם שוב ונפרדנו לשלום.

הילדים ביקשו ביקור חוזר בספריה, לכן עצרנו שם לשעה קלה, כתבנו אי-מיילים, שיחקנו בקוביות ופאזלים ועומר בנה מבנים מרשימים מקוביות.

עומר הבנאי

אמנם קומיקס, אבל לפחות קוראים אנגלית

גם היא מנסה לקרוא

עזבנו את דנדין והמשכנו בדרכינו צפונה עשינו עצירה קצרה ב, Shag Point  שם ראינו המון כלבי ים שחלקם היו קצת יותר פעילים וטיילו להם או קפצו למים.

כלבי הים מטיילים ב Shag Point

את הסלעים העגולים ב Mouraki ראינו בסרט נרניה ושמענו עלינם הרבה. המקום שוכן בחוף הים ואכן נראה מוזר ומרשים. הילדים כמובן טיפסו מיד על הסלעים וקיפצו מסלע לסלע. עד שהגענו הצטלמו כל התיירים ליד הסלעים אך אחרי ששבט "ההונים" שלנו הראה שאפשר גם אחרת התחילו גם הם לטפס ולהצטלם עליהם. מצאנו גם סלעים שנשברו והילדים נכנסו כולם יחד לתוך סלע מבוקע. אף אחד לא יודע מעין באו או איך נוצרו לכן תרמנו אנחנו את השערותינו המופרכות והמצאנו סיבות לתופעה.

מה הוא קופץ?

ארבעה בסלע אחד

כולנו על הסלעים

לאחר נסיעה הגענו לעיר Omaru בא ניתן לראות פינגווינים בלילה מהלכים ברחובות, לפי השמועות. החלטנו שכבר בדקנו פעם אחת את הסיפור ואין לנו צורך לחכות לפינגווינים שוב. ערכנו סיור קצר ברובע העתיק של העיר הבנוי מתקופת הבהלה לזהב  והילדים ועמיחי מצאו כמה פסלים מוזרים על המדשאה ברחוב וכמובן שהיו חייבים לבדוק מקרוב מאוד, זאת אומרת לטפס עליהם.

זה הפסל הפחות מוזר

הבחור הזה ישב בתוך קטר רכבת מוקף בטילים. גם אנחנו לא הבנו. 

התחיל להיות כבר מאוחר והתחלנו להיות רעבים. ערכנו קניות לימים הקרובים ונסנענו לפארק הקרוואנים ב- Danssy's Pass. המקום שייך לזוג אמריקאי הגר במקום ומוצע לחברי היט לשהות בו בחינם. במשך הנסיעה לשם הבנו עד כמה המקום מבודד ותהינו מי מגיע למקום. בהגעתנו התקבלנו בחום ע"י מרג'י שהראתה לנו היכן להחנות ואת המקום סביב. הילדים ישר יצאו לבדוק את מגרש המשחקים ובדקו שהטרמפולינה אכן שווה כמו שהיא ניראית. שאלנו אם אפשר להשאר לשתי לילות ונענינו שאפשר בהחלט ואפילו ליותר. התחלנו להתארגן לארוחת ערב ופגשנו ליד הברביקיו חבורה של ארבעה צעירים ישראלים מגניבים, אורי, אבי- מאיר,אסף ועידן. ישר התפתחה שיחה, הם שמו מוזיקה טובה, הוצאו הבירות והתחיל טורניר משחקי פינג פונג. הלכנו לישון מאוחר אך בידיעה שמחר לא ממהרים לשום מקום.

יום שני 14/2

התעוררנו לאט, התארגנו עוד יותר לאט והתלבטנו אם ללכת לסלעי הפיל שבאזור או לא לעשות שום דבר אמיתי היום. ההכרעה נפלה על בטלה מכוונת!!. עשינו כביסה, שיחקנו בכדור, ירדנו לנהר הצמוד לבדוק את טמפ' המים והחלטנו שהם קרים מידי. היום עבר בשלווה בין ארוחה לארוחה, משחק למשחק, קריאת ספר וזהו..

בצהריים התבשרנו ע"י סקוט שהערב אם נרצה אפשר לעשות מדורה. עיני הילדים נדלקו. חיכינו עד שירד החושך (עשר בלילה בערך) וסקוט הדליק מדורה מגזעי עצים וענפים. לקח קצת זמן אבל בסוף  המדורה נדלקה והאש המחממת עטפה אותנו. החבר'ה הישראלים הריצו קטעים וכולנו נקרענו מצחוק, הניו זילנדים במקום פחות הבינו את הקטע.

גם הלילה הלכנו לישון מאוחר, תוך התלבטות אם באמת אנחנו עוזבים מחר או נשארים בגן העדן הזה עוד יום, כי בעצם לאן יש לנו למהר?...

אפילו אומגה היתה

אש אש מדורה

יום שלישי 15/2

ההתלבטות לא לקחה יותר מידי והתבשרנו כי אפשר ברצון להשאר וגם לעשות איתם שבת אם נרצה. גם היום הוחלט לוותר על הליכה לסלעי הפיל ולהתבטל עוד יום. קצת כביסה, קצת בישולים אך רוב היום ברביצה, משחקי צלחת מעופפת עם החבורה הישראלית, פינג פונג, ירי חיצים למטרה ואחר הצהריים אסף וגלעד שמרו על הקטנים ונתנו לנו לראות סרט. סתם כך אחר הצהריים.. מי היה מאמין...

לכל הדואגים להשכלה של הילדים, השקענו חלק מהזמן בצהריים בלימוד חשבון ועבודה בחוברות.

לפנות ערב פגשנו חבורה של שלושה ישראלים נוספים (הילה, ליעד ואורון) שהגיעו רק ללילה אך ראו את המקום והחליטו כמונו ששווה להשאר פה קצת. הילה וליעד כבר התלבשו על תמר והיה חיבור מוצלח.

בזמן ארוחת ערב התחלנו לחשוב על ההמשך, ידענו שאנחנו רוצים לטייל ב Mt. Cook וחשבנו על המסלול ל Muller Hut, אבל הטיפוס המפרך והצורך לסחוב ציוד ללילה היווה בעיה. צוך כדי שיחה, הציע אורון לעזור לנו לסחוב ציוד בזמן הטיפוס. התלהבנו והחלטנו להתלבט בלילה.

משחקים צלחת מעופפת

קולעים חיצים למטרה

ופוגעים גם בפחיות (אסף צילם - סחתיין)