יום שבת, 5 בפברואר 2011

ישנו אגם כחול


יום שלישי 25/1
קימה איטית, התארגנות וארוחת בוקר. המשכנו בנסיעה ל Wanaka היושבת על שפת אגם הנושא את אותו שם. דבר ראשון, נכנסנו לפארק קרוואנים בו נבלה את הלילה והשארנו שם את מולי. עצירה במרכז המידע מגלה לנו גן שעשועים עם מגלשת דינוזאור שמשמחת את תמר ועומר. עשרות שחפים וברווזים חיכו ליד הגן לקצת אוכל והשחפים ריחפו ממש סנטימטרים מאיתנו. בשעה 14:00 הולכים כל הבנים לסרט נרניה 3 באולם הקולנוע המיוחד בעיירה. באולם הקולנוע הנקרא "סינמה פרדיסו" ישנם כורסאות וספות ישנות לישיבה נוחה בזמן הצפייה. אנחנו הבנות הלכנו לקניות בסופר והסתובבנו בעיר.

התארגנות בבוקר ליד האגם


ליד האגם בוואנקה

מאכילים שחפים לחוף האגם

נפגשנו ונסענו ל- Mt. Iron הנמצא בקצה העיירה וממנו נשקף נוף העיירה כולה. מכיוון שתמר ישנה, איילת  התנדבה להישאר אתה ויצאנו, הבנים, לטיפוס המפרך. העלייה היתה תלולה ובמהלכה עקפו אותנו לא מעט אצנים. לאחר כמעט שעה הגענו אל הפסגה ולשמחתנו ראינו מלמעלה את העיר והאגם ואפילו את Puzzeling World, בו נבקר מחר. במבט יותר מעמיק גילינו גם את המכונית והתקשרנו לאיילת שיצאה לנופף לנו. את רוב הירידה עשינו בריצה וכמובן הגענו מהר מאוד חזרה לחניה.

וואנקה והאגם

הילדים ניסו לפתור את המבוך מלמעלה

נסענו אל פארק הקרוואנים ולפנינו עמדה משימה קשה. פרסמנו מודעה באתר ניו זילנדי למכור את הקרוואן והיינו צריכים לצלם אותו. המשימה היתה לפנות את כל הבלאגן מפינה אחת, לצלם אותה ואז להעביר הכל לפינה אחרת. אחרי כמה סיבובים סיימנו לעשות בוק שלא מבייש דוגמנית-על והמשכנו למקלחות וארוחת ערב.

יום רביעי 26/1
התחלנו את היום ב Puzzeling World, מוזיאון החידות והאשליות המפורסם. כבר בכניסה מפוזרים שולחנות רבים עם חידות ופאזלים שונים (לשחרר טבעת מחבל, להרכיב פאזל מחשבה, וכו'). כולנו הסתערנו על האתגרים ושעה ארוכה ניסינו את כוחנו בכל סוגי משחקי החשיבה. כשמיצינו, נכנסנו לתוככי המוזיאון. בהתחלה מוצגות הולוגרמות נחמדות ובהמשך כל מיני תמונות ומוצגים המדגימים אשליות אופטיות, למשל חדר עם תבליטים של אנשים מפורסמים, העוקבים במבטם אחרי ההולכים בחדר. הכי התלהבנו מהחדר בו גלעד ועומר הפכו להיות יותר גבוהים מאסף ומהחדר בו רואים כדור עולה על מסילה, מים נשפכים למעלה ומגלשה שמתגלשים בה כלפי מעלה (כל החדר מוטה בזוית ומי שבתוכו מתרגל לזה ולכן המים הנשפכים במורד (אמיתי) נראים בתוך החדר כעולים בעליה).

תמר פותרת פאזל

בחור מחשמל


אסף הכי נמוך מהילדים???

החדר המשופע

הפסקת שירותים בשירותים הרומיים

אחרי ארוחה מהירה בחצר המוזיאון הבנים ואיילת יצאו אל המבוך הענקי. אסף הצליח לסיים את שתי דרגות הקושי, גלעד הצליח אחת, אחרי מאמץ ארוך (והפסקת שירותים) ואמא ועומר נשברו כמעט בסוף, בגלל הגשם, שהחל לרדת. כיוון שהמשיך להיות גשום, נשארנו עוד קצת והמשכנו לפתור עוד פאזלים ואתגרי חשיבה.

לאחר התלבטות, המשכנו למוזיאון הצעצועים והתחבורה. גלעד ואסף החליטו להישאר בקרוואן למשחק יניב ארוך. אנחנו נכנסנו להאנגר הענקי שלמעשה נראה כמו מחסן ענקי בו אוספים של משחקי ילדים, בובות, ומכוניות ישנות וביניהם באופן לא ברור אוספים של מסורים חשמליים, מאווררים ועוד. זהו המוזיאון הכי מבולגן שראינו (או המחסן הכי יקר...). המוצגים נמצאים אחד על השני (ממש) או בתוך השני (מכונית עתיקה ובתוכה אוסף בובות דרדסים). רצנו בגשם בין כמה האנגרים, שבכל אחד יש כמה אוספים מוזרים ולא קשורים, כמו מכוניות כיבוי אש עתיקות ושואבי אבק. עומר ותמר נהנו בעיקר ממשחק במסילות הרכבת שהיו בכניסה. סך הכל היה נחמד כמפלט זמני מהגשם.

מערכת מסילות רכבת מרשימה

מכונית מצופה בפרווה נעימה

הטובים לטיס

היפה והחיה

אכלנו ארוחת ערב סמוך לפארק בעיר, חיכינו שיחשיך ומצאנו פינה שקטה על דרך עפר בסמוך לאגם, שם עצרנו לשינה.

יום חמישי 27/1
בארבע וחצי לפנות בוקר התעוררנו מדפיקות על הדלת. פקח של המועצה הגיע והורה לנו להתפנות מיד. היה לא נעים ונאלצנו להעביר את הילדים למכונית ולמצוא מקום אחר. כיוון שכבר כמעט הבוקר עלה, החלטנו להתקדם לכיוון טרק רוב רוי, אותו רצינו לעשות היום. הדרך לטרק היא כביש ללא מוצא ואורכה כ 50 ק"מ, מתוכם 30 בדרך עפר. לקראת השעה שש, הגענו למעבר נחל, אותו חששנו לעבור עם הקרוואן ולכן עצרנו בצד להשלמת שעות שינה.
התעוררנו בשמונה ואחרי ארוחה קלה, השארנו את הקרוואן והמשכנו לכיוון הטרק רק עם המכונית. כבר בדרך, ראינו את הנוף המדהים - נסענו בעמק מוקף בהרים, שחלקם מושלג ומדפנות העמק נופלים עשרות מפלים.

בתחילת המסלול עברנו בגשר תלוי מעל נהר שוצף, כשמרחוק רואים הרים מושלגים - הרגשה פשוט נהדרת. אחרי הגשר התחילה עליה מאתגרת, חלקה בשיפוע רציני, אך לאחר זמן קצר השביל התמתן ועבר לאורך ערוץ נהר המתחתר בתוך נקיק צר. הלכנו בתוך יער ופתאום, בין העצים, נגלה לעינינו מראה מדהים, הנראה לקוח מסרטים. מצוק ענקי, שבראשו שלג ומפלים נשפכים מראש המצוק אל הערוץ. איילת ואני היינו פשוט מצומררים.

תחילת המסלול

אסף וגלעד חוצים עוד גשר

הקרחון והמפלים מבעד לעצים

הצלחנו להתנתק מהמראות והמשכנו ביער עד שהגענו בקצה המסלול לתצפית על הקרחון רוב רוי. הקרחון ענקי והמים המפשירים ממנו יוצרים עשרות מפלים הנשפכים מכל הכיוונים. ניסינו לצלם ולהסריט, אבל אין סיכוי להעביר את ההתרשמות בתמונות. כדי להוסיף לאווירה פגשנו שם גם קיאה (Kea), התוכי האלפיני היחיד, תוכי גדול החי בהרים והסתובב סמוך אלינו ללא חשש.

נקודת התצפית על הקרחון - הכל מסביב מלא מפלים

גלעד וקיאה



לאחר מנוחה קצרה יצאנו לדרך חזרה, שהיתה מהירה יותר, אך תוך כדי ההליכה, הסתכלנו אחורה כדי לגנוב עוד כמה מבטים מהקרחון המדהים. להפתעתנו, רוב המטיילים שפגשנו בדרך חזור היו ישראלים. חלקם רק ברכנו בשלום ועם חלק שוחחנו קצת והחלפנו ד"שים. המסלול מוערך ב 3-4 שעות ולקח לנו בערך 5 - לא רע, בהתחשב בעובדה שתמר צעדה חלק מהזמן.
חזרנו את הדרך הארוכה לוואנקה ועצרנו על חוף האגם. הילדים עבדו קצת בחוברות וכשהחלטנו להיכנס לטבול באגם, כבר היה קר מדי ולכן שיחקנו קלפים והכנו ארוחת ערב במקום. לקראת החושך, יצאנו בדרך הישנה והנופית לכיוון Queenstown ועצרנו ללינה במקום עצירה למנוחה בצד הדרך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה