יום שבת, 5 בפברואר 2011

בשביל אדרנלין


יום שישי 28/1 (גלעד)
קמנו בבוקר ואכלנו תה וקורנפלקס ויצאנו לכיוון Queenstown. כשהגענו לעיר החנינו את מולי ויצאנו לכיוון הסקייליין (עליה ברכבל וירידה בסוג של בימבה) הממוקם על הר קרוב לעיר. עלינו ברכבל, שממנו ראו את כל העיר והרבה מהאגם שלידה. כשהגענו למעלה הלכנו לתצפית שמשה רואים יותר ממה שרואים ברכבל. אחר כך הלכנו לקחת קסדות ונסענו ברכבל ספסלים שנוסע לבימבות ההרים שירדו בחזרה לרכבל הראשון. בהתחלה לימדו אותנו לנהוג בבימבות וכולם עשו את המסלול האיטי יותר והיה כיף מאוד. אחרי זה כולם, חוץ מאסף שעבר למסלול המהיר, עשו שוב את המסלול האיטי. בפעם באחרונה, אסף ועומר עשו ביחד ואני לבד במסלול האיטי.

ברכבל הראשון

ברכבל השני - ממש מעל העיר
 
הכותב על ה"בימבה"

גם תמר לא ויתרה

לאחר מכן ירדנו ברכבל הראשון ואסף ואבא הלכו לעשות את הסווינג הגדול בעולם. בינתיים עומר, תמר, אמא ואני הלכנו לקניות. כשסיימנו חזרנו לפארק הקרוואנים וכעבור חמש עשרה דקות אבא ואסף חזרו מהסווינג המרגש.
(אסף) נסענו באוטובוס לכיוון הסווינג כארבעים דקות ובסוף הגענו לצוק ענקי שבצדדיו היו הבאנג'י הגבוה בניו זילנד והסווינג שעשינו. הסווינג הוא קפיצה כמו באנג'י, בה במקום ליפול ישר, אתה נופל קצת ואז מתנדנד בנדנדה ענקית מעל התהום. הובילו אותנו לגשר שבסופו היה חדרון תלוי באויר שממנו היינו צריכים לקפוץ. כשהגענו, קשרו אותנו עם כל האביזרים וכעבור שתי דקות הייתי מוכן לקפוץ. צילמו אותי כמה תמונות ואז הגיע הרגע הסופי. האחראי לחץ על הכפתור ושיחרר אותי אל התהום. ההרגשה היא שאין לך אוויר, אבל בכל זאת מהנה. אחרי התנדנדות של כדקה, העלו אותי חזרה למעלה והגיע התור של אבא.

הגשר המוביל למתקן השיגור

שניה לפני

מעל הנהר

החיוך שאחרי
מה לעשות... גם אני קפצתי

יום שבת 29/1
אחרי מנוחת הצהרים המסורתית יצאנו לסיבוב בעיר. ראינו שאריות משוק האמנים, שהיה מוקדם יותר, לחוף האגם והמשכנו לגן שעשועים קטן ומשם לגני קווינסטאון הפסטורלים. בגנים ראינו שחקני Frisbie-Golf, משחק מגניב, בו צריך לקלוע את הצלחת המעופפת למין מתקן המרוחק כמה עשרות מטרים. חזרנו לפארק הקרוואנים ואחרי ארוחת ערב, העברנו את הזמן עד לצאת השבת במשחקי קלפים, כולל משחק סט עם נריה ואלי, זוג דתי שפגשנו בפארק הקרוואנים בשבת (הם לא הכירו את המשחק ולכן הילדים קרעו אותם).

יום ראשון 30/1
התעוררנו לבוקר מעט מעונן. עמיחי יצא לרוץ ואננחנו ניצלנו את הזמן לשינה נוספת עד שהוא יחזור. תה חם הוציא אותנו סופית מהמיטות ועד שכולם התארגנו, הספקתי עוד להכין פנקייקים נחמדים לארוחת בוקר. היום, בטרם יתחיל הגשם המצופה, תיכננו ללכת' גלעד, עומר ואני לשוט ב-Jet boat. במקומות רבים בניו זילנד יש שיט נהרות בסירה מסוג זה אך שמועות וספרים אומרים שכאן המקום הכי טוב. סירת הג'ט הומצאה ע"י ניוזילנדי בעל חווה שחיפש פתרון איך לעבור בשטח החווה שלו שם עובר נהר נמוך שאינו מתאים לשיט בסירת מנוע. הוא המציא את סירת הג'ט שיכולה לשוט כבר בגובה מינימלי של 10 ס"מ ומאז כולנו מרוויחים כיף אדיר. הסירה יכולה לנסוע במהירות 80 קמ"ש, לנווט בקניונים צרים ולעשות סיבוב של 360 מעלות במקום.

נרשמנו בעיר לשיט בחברת Shotover, בשעה 11:30, שיאסוף אותנו ממשרדי החברה. עמיחי, אסף ותמר הלכו לעשות השלמת קניות. אוטובוס כמעט ריק הסיע אותנו אל הנהר שם קיבלנו מעילי גשם וחגורות הצלה והתישבנו בסירה. הסברים קצרים ויצאנו לשיט של 25 דק' בנהר ובחלק הקניוני והצר של נהר ה-Shotover. השפרצות מים, סיבובי 360 מעלות ושפתיים קפואות השתלבו מצויין עם חיוך מרוח עלהפנים שלא נמחק לרגע. ירדנו מהסירה, צילמנו כמה תמונות וסיכמנו שהיה ש-וו-ה!!.

לצערנו, אין תמונות אמיתיות מהסירה

הסירה יוצאת מהקניון (אילוסטרציה)

ממש צמוד לקירות הקניון

חזרה לעיר, מפגש משפחתי והחלטנו ללכת לבאוליג. משחק מהנה עבר על כולנו, עשינו סיבוב קצר בעיר והחלטנו להתחיל בנסיעה הארוכה לכיוון המסלול של מחר. יצאנו מקווינסטאון לכיוון העיירה הקטנה והישנונית Glenorchy. כבר בדרך התחיל הגשם שרק הלך והתחזק. עצירה ליד המזח בגלנורקי לארוחת ערב והמשכנו בגשם סוחף לחפש מקום לישון. עצרנו ליד אגם Sylvan, חרדים מעט איך נשרוד את הלילה והאם מחר יהיה יפה יותר, או שסתם עשינו את כל הנסיעה לכיוון המסלול?!

לפני משחק הבאולינג

המזח והעננים בגלנורקי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה