אנשים טובים באמצע הדרך

יום ראשון 16/1
ריצה טובה ברחבי עיירת Motueka פתחה לעמיחי את הבוקר. אנחנו התעוררנו לנו לאיטנו וקמנו רק כשעמיחי חזר. אירגונים קצרים והחלטנו להשאיר את הבנים הגדולים באתר לחצי שעה של אינטרנט חינם במשרד המקום ובינתיים לצאת לשוק יום א' המקומי בתקווה לקנות פירות וירקות בזול. הגענו לשוק הנחמד וראינו שהוא בעיקר בגדים יקרים, חפצי אמנות יקרים ומעט ירקות/ פירות יקרים גם הם... סיבוב קצר וקניית חולצה לתמר (שתיקרע כבר בהמשך היום!), איסוף הבנים, חיבור הקראוון ויציאה לדרך אל עבר אגמי נלסון.

 נסיעה קצרה לאגם Rotoiti, אחד משני האגמים הגדולים בשמורה וחנייה על שפת האגם הנהדר לארוחת צהריים. קור גדול קידם את פנינו ואיך שהתחלנו לצעוד במסלולון גם טיפטוף הצטרף לחבורה. עמיחי ותמר לעומת זאת פרשו מהטיול אחרי שני מטרים כיוון שתמר החליטה להתעקש ורצתה רק לשבת במנשא בלי ללכת כלל והחלטנו לא לוותר לה. המסלול לא היה מרשים כלל ושמחנו לחזור ולהצטרף לנותרים מאחור.

אגם רוטואיטי בערפל

לאחר תאום מראש (כבר מיום שישי) ידענו שהיום אנחנו לנים אצל משפחת שואו, בחווה שלהם. כבר לאחר שעברנו לאי הדרומי, נרשמנו ל"היט" ארגון של נוצרים אוהבי ישראל המוכן לארח ישראלים, בדרך כלל ללא תשלום. בזמן ההרשמה קיבלנו חוברת עם כתובות של חברי הארגון וכל שנותר הוא לבחור את המתאים ולהתקשר לשאול האם הם פנויים לאירוח.
קצת חששנו מההתנסות אך החלטנו ששווה לנסות וטוב שכך עשינו כי זכינו לחוויה מדהימה.  נסיעה קופצנית על דרך עפר וחלוקי נחל קידמה את פנינו כשירדנו מהכביש אל עבר החווה. עליה קצרה תוך עידוד מולי לעמוד בעומס והגענו. אנג'לה ואלן, ילדי משפחת שואו קיבלו את פנינו ונכנסנו לבית. לניקי ואד שואו יש שני ילדים אנג'לה בת 12 ואלן בן 10,להם מתווספים: שני שוורים,פרה, סוס, תיש, ארבעה חזירים, כעשר תרנגולות, ארנבת, מספר כבשים וחתולה (וסליחה עם שכחנו מישהו..). הם גרים בבית נחמד עמוס באוספים שונים ומבולגן כך שההרגשה הייתה כאילו אנחנו בבית!. תה חם קיבל את פנינו ומייד עלו הילדים לשחק טאקי ולהשתולל בקומה למעלה. אד, הוא מסוג החוואיים של פעם, בעל ידיים טובות שעושה הכל בעצמו, וניקי מלמדת את הילדים ב"home schooling". כיוון שהיה עוד מוקדם והחושך הרי מאוד מאוחר, נותר לנו אחר הצהריים ארוך לבילוי ומשחק. לאחר שהילדים גילו את חרבות העץ הרבות שיש בבית ואת החץ וקשת השווים, אסף הכריז שבשביל בנים, זה בית חלומות ומיד יצאנו לשיעור ירי בחץ וקשת, שאת כולם כמובן בנה אד בשתי ידיו. ההתנסות הייתה נהדרת מלבד המאבק העיקש בזבובי החול, שנראה שלא הפריעו למקומיים אבל אותנו שיגעו. אחרי הירי, כמעט מיד, למדנו להצליף בשוט אמיתי ולאחר ארוחת הערב גם לזרוק בומרנג אוסטרלי אמיתי ולחזות בו חוזר עד לידיו של אד כמו בסרטים (מיותר לציין שאת הכל בנה אד בעצמו). לנו זה הצליח קצת פחות טוב אך לשיעור ראשון ולאור הרוח, ניתן בהחלט לומר שאנחנו תלמידים מצטיינים וצפוי לנו עתיד מזהיר בתחום. נירדמנו כולנו תוך זמן קצר בלבד.

אד מלמד אותנו לכוון

עומר המצליף

גלעד הצליח לא רע עם הבומרנג

תמר ואלן

 יום שני 17/1 (מאת אסף)
מיד בבוקר כולם קמו ואד הציע שנכין חרבות מעץ (בשבילנו) ואנחנו הסכמנו ללא הירהור ויצאנו לנגריה של משפחת שואו. אד הוציא לנו שלושה קרשים דקים מעץ, בהתחלה לא הבנתי איך נכין מזה חרבות. אחרי כן התחלנו לגלף חתיכות מהעץ ולאט לאט החרב נוצרה חדה בשתי צידיה (לא בשפיץ) .
אחרי זה עברנו לשיופים, שהיו מהירים ומהנים. אחרי זה עשינו את המקל שבין הניצב ללהב. גלעד ועומר בחרו שאד יעצב להם אותו ואני רציתי לעצב אותו לבד. הוא נתן לי מפסלת ופטיש ועיצבתי לי אחד מדהים. השלב הבא היה הניצב. הפעם אד עיצב לכולנו את הצורה ולנו נשאר רק לשייף. השיוף היה מהנה ובסופו הגענו לשלב האחרון - השפיץ. לא יצרנו שפיץ חד במיוחד, אבל יצא משהו. כעת אד ציפה לנו את הידית עם בד קישוט וסרט לפי בחירתנו.

מנסרים

משייפים

עוד קצת משייפים

ויוצאים לקרב!

כשסיימנו הציעה ניקי שנלך לאגם והסכמנו כמובן. נסענו והגענו כעבור כמה דקות. אלן קפץ ישר למים ואני אחריו. בינתיים אנג'לה, גלעד ועומר עלו על סירת המשוטים שהבאנו. כעבור זמן מה כל המשפחה קפצה למים והיה שמח.

שטים ב"פיגלט"

שחיה באגם המדהים - אחרי קפיצה מהמזח

חזרנו הביתה ועזרנו לאד לאסוף את החציר. הוא פיזר אותו בבוקר כדי שיתייבש ויהיה לחיות בחורף. ואספנו אותו כי עמד לרדת גשם. כשסיימנו אלן הציע שנשחק קריקט ואנחנו אישרנו. הם הסבירו לנו את החוקים והמשחק יצא לדרך. כולם נהנו מאוד במשחק ואחריו אכלנו ארחות ערב, התרחצנו והלכנו לישון. זה היה יום כיפי לחלוטין.

על המשאית עמוסת החציר

גלעד שחקן הקריקט המהולל

נבחרת הקריקט שלנו

יום שלישי 18/1
בסביבות 6:30 כבר שמענו את טיפות המים הראשונות על גג הקראוון. לפי התחזית יום זה אמור להיות גשום במיוחד. קמנו, התארגנו ונכנסנו לבית משפחת שואו לתה חם של בוקר. המשפחה התארגנה ליציאה לעיר הגדולה נלסון שם הם עושים סידורים ומבקרים משפחה כל יום שלישי. לקראת פרידה רצינו להעניק להם משהו ישראלי למזכרת. עוד בארץ הכנתי מחזיקי מפתחות עם מגיני דוד, מפימו, מקושטים בחרוזים בדיוק למטרה זו. לרוע המזל, בחיפוש אחריהם ערב קודם, גיליתי שכולם נשברו לחתיכות קטנות... לאחר התייעצות משפחתית הוחלט להעניק להם משחק ויטנאמי במקום. למרבה ההפתעה כבר היה להם אחד והם שמחו שעכשיו יהיה אחד לאלן ואחד לאנג'לה.
צילום משפחתי, חיבוקים ונפרדנו לשלום מכל המשפחה.

נפרדים לשלום

יצאנו בדרכינו לכיוון Buller Gorge היעד הבא בטיול. לאורך הנסיעה רק התחזר הגשם.כיוון שלא רצינו לוותר על הגשר, החלטנו לעצור בעיירה הקרובה למקום Murchison ולהעביר בה את הבאסה מהגשם. ביקור קצר בתחנת המידע העלה שאין קולנוע או באולינג בעיר אבל ספריה וחנות יד שניה מגניבה דווקא יש. בחנות מצא כל אחד משהו קטן לעצמו והמשכנו לספריה כדי לגלות שהיא נסגרת בעוד חצי שעה-12:00 בצהריים ונפתחת שוב כעבור שעה. הילדים נרשמו לתור במחשב לשעה שתיים ונכנסנו לחנות באתר קראוונים מסודר. התכנסנו כולנו במטבח/סלון המקומי. אני הכנתי ארוחת צהריים (מרק תירס וקציצות טונה) אסף וגלעד שקדו על כישוריהם המתמטיים, עומר עבד החוברת שלו ותמר צירה בצבעים החדשים ושיחקה בבובה. עמיחי ניווט בין כולם ועזר למי שהיה זקוק לעזרה. לאחר הארוחה נסענו לספריה ובילינו בה זמן מה.
תזכורת: כל אותו זמן הגשם לא מפסיק...

את שעות אחר הצהריים המאוחרות העברנו בצפייה בטלוויזיה, משחקי קלפים וארוחת ערב. עד הערב אתר הקרווואנים היה כבר די מוצף במים.