איזה כיף שהיה לי הבוקר

יום רביעי 24/11
אחרי הנסיון הלא כל כך מוצלח לטיול מודרך, החלטנו לצאת היום למספר אתרים באזור העיר דאלאת.. גם מזג האוויר שיתף פעולה והיה יום בהיר לאחר לא מעט ימים מעוננים וגשומים. סיכמנו באחת הסוכנויות הסמוכות למלון על נהג עם רכב, שיקח אותנו לאתרים שרצינו. ב-9:00 בבוקר חיכה לנו נהג ליד המלון. הייתה התמקחות קצרה על סדר האתרים, עד שהגענו למבנה טיול שהוסכם על שני הצדדים. את היום התחלנו בטיפוס אל אחת מפסגותיו של הר Lang Bian המתנשא מעל העיר. רוב המטיילים כך נראה, עולים עם ג'יפ (בתוספת תשלום כמובן) עד לראש ההר, אבל לא אנחנו!. התחלנו לטפס ומתברר שהעליה היא על כביש מפותל ובשיפוע מאוד חזק. בשלב מסויים פרשנו מהכביש אל שביל הליכה מאולתר בחורש שמסביב לכביש. מצאנו נחל מתפתל והמשכנו את הטיפוס. מעט אחרי שחזרנו אל הכביש, גילינו גשר תלוי מעל נחל בצד הדרך המוביל אל בית ומרפסת ישיבה למנוחה והחלטנו לעצור.

עוד גשר צר מאוד

(עכשיו גלעד כותב)
אני ואבא הלכנו לקנות קולה בחנות שבמקרה היתה ליד, כשחזרנו, כל שאר המשפחה אמרה "שלוש ארבע ו..." והתחילו לשיר לי יומולדת שמח כשבלונים בידיהם. הייתי מופתע מאוד כי לא ידעתי שהיום יום ההולדת שלי ומרוב בלבול כמעט הפלתי את הקולה. הלכתי לשולחן הממתקים עליו חיכו לי לחמים מסוכרים, כמה קרואסונים, טופי,אננס ובמבה מרוסקת. אחרי זה כולם הרימו אותי על שרפרף (היה ממש מפחיד) התיישבנו ליד השולחן ופתחתי את מתנת היומולדת שלי - שעון שמאוד רציתי. אחרי זה שיחקנו עם הבלונים מסירות וחסימות.

מזל טוב לגלעד!

(עד כאן גלעד)
אחרי המסיבה, שבה גם ציינו יומולדת חודש לטיול שלנו, הוחלט ברוב קולות כי הספיק לנו הטיפוס ואנחנו פונים אחורה וחוזרים לרכב, למרות שלא הגענו לפסגה. הדרך למטה הייתה קצרה ומהירה והבנים נצלו את השעונים החדשים למדוד זמנים.
התחנה הבאה הייתה גן פרחים. הפרחים פרחו, המזרקות לא עבדו והגן היה נחמד אך לא מדהים. לאחר סיבוב קצר, הילדים מצאו מגלשה וסולם חבלים קטן ואני ישבתי לנוח על ספסל בסככה ליד. כמה גדולה הייתה ההפתעה כאשר לידי התיישב תייר, שאל מאיפה אני ואח"כ כאשר שאלתי מאיפה הוא, התברר שהוא מסורינאם!!!. סיפרתי לו בהתרגשות שאבי גם הוא נולד בסורינאם ואף פעם בחיי לא פגשתי אדם משם...

שער הכניסה מורכב כולו מעציצים קטנים

לאחר נסיעה קצרה עצרנו בתחנת הרכבת הישנה של העיר, שעבדה בסביבות שנת 1933, ועדיין מסיעה תיירים מספר פעמים ביום. ראינו את הקרונות והקטר הישנים וכמובן טיפסנו עליהם. על הנסיעה שאורכה כשעה וחצי, וויתרנו.

בתחנה שבדאלאת עמד קטר...

המשכנו אל "הבית המשוגע". המקום, על פי הספרים משמש כגלריה לאומנות ובית הארחה. נתנו לילדים להסתובב חופשי ולגלות את מסתורי הבית בעצמם. המקום מדהים וקסום לכל הדעות. מחצר הבית עולים מספר גרמי מדרגות למבני בטון בצורות שונות. המדרגות מובילות לחדרים ולמבנים נוספים כאשר כל פעם ישנה התפצלות ומדרגות נפגשות עם גרמי מדרגות אחרים. נשמע מסובך? אכן מבלבל. עמיחי שיחק עם הבנים "תופסת" והתעייף כהוגן. המבוך, המסדרונות והמדרגות שימשו מצויין את הילדים והם חמקו, התחבאו ורצו בלי סוף. תמר ואני טיילנו בשלווה בין המבוכים. גילינו את חדרי ההארחה הצפונים בין המדרגות (כולם הסכימו שזאת חוויה לישון שם),את חדרי מכירת המזכרות ואת הגשרים המחברים בין הכל. נראה כי המקום נמצא בתנופת בניה וכל הזמן מוסיפים עוד חדרים ומבוכים לבית. כאשר התעייפנו - אנחנו, לא הילדים!, חזרנו לאוטו ונסענו לתחנה האחרונה, Tatanla Fall.

הבטחנו לילדים הפתעה לסיום היום והם לא הבינו מה כל כך מרגש במפל אחרי כמויות המים שראינו בימים האחרונים..
אסף היה הראשון לגלות את השלט בכניסה המראה על מגלשת ההרים. התרועות באוטו היו בהתאם. מדובר במגלשות  הגולשות במורד ההר (כמו בצוק מנרה) ומגיעות עד למפל הנמצא בתחתית. אסף וגלעד עלו על מגלשה אחת ועומר ועמיחי על השניה. תמר ואני ירדנו ברגל בשביל המוליך אל המפל. כשהגיעו החבר'ה למטה, המפל לא עניין אותם כמעט בכלל. הם היו עסוקים במחשבה על לגלוש שוב במורד ההר. התרשמנו קצרות מהמפל ופנינו לעלות רגלית למעלה לסיבוב נוסף. הפעם אני ועומר במגלשה אחת ואסף עם גלעד בשניה. קנינו כרטיסים לירידה ועליה. עמיחי ותמר שעלו לאט יותר נעצרו בדרך וצילמו אותנו תוך כדי ירידה. היה מסלול מהיר וכיפי בהחלט.

לפני הירידה

היה לנו סיום יום מוצלח. חזרנו למלון, התקלחנו, התארגנו, נחנו ויצאנו לחפש מסעדה צמחונית שלישית בעיר. היה לא פשוט, כבר כמעט התייאשנו, כי מספרי הבתים ברחוב היו מבולגנים לגמרי, אך לבסוף בזכות ויאטנמי אדיב מצאנו את המקום. המרקים היו מצויינים.


יום חמישי 25/11 (סיכום של גלעד)
החלטנו להתפצל לשתי קבוצות. קבוצה אחת הכוללת אותי, את אבא ואת אסף וכל השאר בקבוצה השניה. הקבוצה השניה בילתה את היום בקניות בעיר. הקבוצה שלי הלכה ליום טיול, הכולל סנפלינג, ירידה במפלים, קפיצות גבוהות ומגלשות מים מטורפות.

הלכנו אל הסוכנות, פגשנו את המדריכים ונסענו משם למסלול של הסנפלינג. בהתחלה היינו צריכים ללכת בשביל בתוך יער. כעבור כמה זמן שמענו את הנהר. חצינו את הנהר מעל המפל אותו ביקרנו אתמול והמשכנו בהליכה. בסוף הם עצרו לאימונים וקשרו את החבל לעץ בירידה קטנה שהיתה באזור. עלינו אל אחד המדריכים והוא הסביר לנו איך עושים סנפלינג. אחרי ההסבר התאמנו על החבל שהיה קשור לעץ. ההוראות הן: טוסיק אחורה, יד ימין צמוד למותן מחזיקה בחבל ופיסוק ברגלים. היו שתי אפשרויות ירידה - בקפיצות איטיות או בהליכה על הקיר.


אחרי האימונים המדריכים הראו לנו קצה של צוק ליד המפל, שם היה המקום הראשון לסנפלינג. לבשנו את דברי ההצלה והתחלנו לעשות את הבלתי יאומן. ירדנו בפחד את הצוק, קפצנו לבריכה קטנה וקפואה ובה שחינו לקצה השני.
המשכנו ללכת והגענו לסוג של מגלשת מים, שהיתה באבן. אסף התגלש ראשון ואחרי זה אבא ואני - היה טיפה כיף וחטפתי מכה בעקב. שחינו קצת במים הקרים והמשכנו ללכת. כעבור כמה דקות הגענו למפל השני וירדנו שוב בקצת פחד.

גלעד בדרך למטה

אסף מקפץ

במגלשת המים הטבעית

הלכנו קצת והגענו למפל הכי גדול, שגובהו 35 מטרים. הירידה בו גם הכי קשה כי היא ממש בתוך זרם המים. אכלנו צהרים בראש המפל, אסף ירד ראשון, אני ויתרתי וירדתי מסביב ואז אבא ירד. הלכנו טיפ טיפ והגענו למפל האחרון, בו הירידה קלה בהתחלה,אחרי זה קשה יותר ובסוף קופצים לבריכה. אבא ירד ראשון, אחרי זה אני ואחרי זה, אסף. שלושתינו טיפסנו חזרה למעלה ואז אבא ואסף החליטו לקפוץ מגובה 7 מטר. אבא פחד לקפוץ וכעבור כמה דקות קפץ. אחרי זה אסף קפץ תוך שלוש שניות ואני ירדתי שוב בסנפלינג.

אסף בתוך המפל

גם אבא ירד במים

גלעד הקול

נפרדים מהנחל המקסים

אחרי זה עלינו בערך קילומטר בעליה קשה עד הכביש, שם חיכינו לוואן שיקח אותנו חזרה. חזרנו למלון והתיישבנו על הטלוויזיה והמחשב וכך המשיך כל היום.

טיפים למתקדמים:
את הטיול הזמנו בסוכנות Groovy Gecko הסמוכה למלון. הם היו רציניים ואחראים. למרות שהזמנו טיול קבוצתי, היינו היחידים בקבוצה, כך שטיילנו שלושתינו עם מדריך ושני עוזרים והיינו היחידים בנחל. היה כיף גם שכל מה שהיינו צריכים להביא היה בגד ים ומצלמה. הם דאגו לכל השאר (כולל מים וארוחה שכללה, לבקשתנו, באגטים, גבינה, פירות וירקות). הטיול נקרא Canyoning ועלה 70$ לשלושתנו.