יום שבת, 6 בנובמבר 2010

שוטי, שוטי ספינתי


יום ד' 3/11
הזמנו דרך המלון שיט ליומיים בסירה פרטית במפרץ הא-לונג (200$). בעל המלון הבטיח כי הסירה, מצוינת עם מיטות, מקלחת וכל התנאים. בנוסף ביקשנו שיסביר למשיט הסירה שאנו רוצים שיבשל לנו אוכל צמחוני בלבד בכלים שאנו נביא לו. הצטיידנו בפירות וקצת חטיפים ליתר ביטחון ועלינו אל ההסעה לנמל.
לאחר נסיעה של כמה דקות הגענו לנמל. בעל המלון הראה לנו את הסירה והתאדה. עלינו על הסירה ולאחר ההתלהבות הראשונית, לא הצלחנו למצוא את המיטות עליהן אנו אמורים לישון. הסתבר שהספסלים בצדדים בעלי הריפוד דק הם המיטות שהובטחו לנו. היה מאוד מעצבן לגלות את זה מאוחר מדי, אבל החלטנו לנסות להנות ממה שיש.



מפרץ הא-לונג מכיל מאות איים מכוסי יערות ובעלי מצוקי גיר מרשימים. החל מאיים פצפונים וכלה באי הגדול - קאט בה עליו ישנו. בין האיים ישנם גם כפרי דייגים הצפים על המים. יצאנו לדרך וכבר בהתחלה הסברנו למשיט הסירה, שדיבר רק מילים ספורות באנגלית, שיבשל בכלים שלנו רק אורז ירקות וביצים. במצרכים שהובאו לסירה גילינו כמה מוצרים בלתי מזוהים והסברנו לו שלא יכין לנו אותם. אחרי כמה דקות הוא הגיע אלי וביקש הלוואה של 100,000 דונג לקניית אורז וכרטיסי כניסה לאתרים בדרך. הבנו שאין לנו ברירה והסכמנו. מיד נעצרנו ליד אחד הבתים הצפים שהיו באזור והוא קפץ לקנות שק אורז.

לאחר שיט של כשעה, בה הילדים היו חסרי סבלנות ורצו כבר לקפוץ למים, סוף סוף נעצרנו לשיט קייאקים. נכנסנו לשני הקייאקים שהסירה גררה מאחוריה, איילת עם תמר ואסף באחד ועומר גלעד ואני בשני. קיבלנו ארבעה משוטים ויצאנו לחקור את הסביבה, כשהרמז היחידי שקיבלנו הוא כיוון כללי לאן כדאי לשוט.
כשהתקרבנו לאי הקרוב גילינו משהו שנראה כמו מערה בתחתית האי. שטנו עם הקייאקים לתוך המערה ובקצה השני התגלתה לגונה מהממת. מי הים נכנסים דרך המערה ויוצרים לגונה המוקפת כולה במצוקים וצמחיה. שטנו מוקסמים בתוך הלגונה עד שראינו מספר קייאקים נוספים המתגודדים באחת הפינות. התקרבנו לשם וראינו מערה נוספת, מעט ארוכה יותר, המוליכה לעוד לגונה.
בשלב זה העברתי לעומר את המשוט ושלפתי את המצלמה מהשקית האטומה למים כדי לצלם את הקייאק השני. כשסיימתי לצלם, ביקשתי מעומר את המשוט והוא תהה - איזה משוט? הסתבר שהוא לא תפס את המשוט, שפשוט שקע לו במקום כלשהוא בלגונה. לאחר ניסיון עקר לזהות את מיקום הטביעה חזרנו דרך המערות אל הסירה עם שלושה משוטים בלבד. מיד כשעלינו אל הסירה המשיט שאל על המשוט הנעדר ואמרנו לו שהוא טבע.



מתקרבים לאי

חותרים במערה

בתוך הלגונה



נכנסנו למטבח הסירה לראות מה מתבשל וראינו סיר ענק של אורז. הסיר לא היה שלנו כמובן. באותו יום המשיט והעוזר שלו אכלו הרבה... הסברנו להם שוב הכל וליתר ביטחון ביקרנו כל כמה דקות במטבח לראות מה מתבשל. אחרי כמה קפיצות למים מהסירה ושחיה סביבה, ישבנו לאכול צהרים. בתפריט היה אורז לבן, ירקות ירוקים מבושלים, בוטנים מטוגנים וחביתה עם לא מעט שמן. היה מצוין. גם בארוחת ערב ולמחרת בצהרים התפריט היה דומה. בעצם זהה. מה שלא כל כך הפריע לנו.




עשינו מקלחות קפואות ומהירות (המקלחת היתה צינור עם ראש טוש המחובר לכיור בשירותי הסירה) ולאחר הארוחה עברנו לאליפות אלף האיים בטאקי (עומר הגה את השם) ושוב גלעד זכה באליפות, הפעם בצורה מוחצת. פרשנו את המזרונים הדקיקים על רצפת הסירה וקיבלנו שתי כריות ושתי שמיכות. כשקבלנו על כך, המשיט ארגן לנו כריות נוספות - חגורות הצלה. בלית ברירה, הסתפקנו במה שהיה והלכנו לישון.
שרועים על רצפת הסירה

זריחה במפרץ הא-לונג
יום ה' 4/11
לאחר שינה לא איכותית במיוחד וארוחת בוקר קלה - באגט, חמאה, תה ועוגיות, קפצנו למים לשחיית בוקר. אחר כך עלינו לקייאקים לסייר באזור. הגענו לחוף אחד שהיה סלעי מידי והמשכנו לחוף אחר שהיה ממוקם בין מצוקים ועליו נבנה מה שנראה כבקתות ארוח לתיירים. אחרי שאספנו המון צדפים מקסימים והקפצנו אבנים על המים חזרנו לקייאקים לחתירה מאומצת עד לסירה.
שטים בין האיים

אחרי ששטנו עוד קצת ואכלנו צהרים הגענו לאי הקופים. על החוף היה מבנה נטוש של מלון, אך החוף היה שומם ואף תייר או קוף לא נצפה באזור. נהננו לשחק בחול ובצדפים עד שהגיעה סירה נוספת ועליה תיירים עם מדריך. המדריך הוביל את קבוצתו לטיפוס קצר לתצפית על שני עברי האי ואנחנו הסתפחנו אליהם. כששבנו חזרה לחוף היו כבר הרבה תיירים על האי שלנו. שיחקנו עוד קצת ואני שחיתי אל הסירה שהמתינה במרחק קטן מהחוף לקרוא לה לאסוף את כולם. כשחזרתי עם הסירה הסתבר שסוף סוף הקופים הגיעו אל החוף ואחד מהם הפחיד מאוד את עומר כשנתלה על מכנסיו. עלינו אל הסירה וחזרנו אל הנמל בקאט בה.

משחקים על אי הקופים

ללא מילים...

מיד כשירדנו מהסירה ניגש אלינו אדם שהציג עצמו כבעלי החברה של הסירה ודרש תשלום של 400,000 דונג על המשוט שאיבדנו (20$). התווכחנו איתו בטענה שלא קיבלנו את שהובטח לנו על הסירה ולכן אנחנו צריכים לקבל פיצוי. בסוף סוכם שנעשה את זה דרך בעל המלון דרכו הזמנו את הטיול. כשחזרנו למלון התלוננו בפניו על תנאי השינה ועל הפער בין מה שהבטיח למה שקיבלנו. לאחר דין ודברים, הוסכם שכפיצוי, הוא ישלם על המשוט האבוד ואנחנו החלטנו להישאר במלון עד אחרי שבת.

למרות עניין השינה ולמרות שלא ביקרנו במערת נטיפים יפה במפרץ, נהננו מאוד מהשיט ומהנופים היפים. בשיחת סיכום שבועית שעשינו בשבת, הסתבר שהילדים נלחצו מהויכוח שהיה בגמר השיט, כיוון שהגיע לטונים גבוהים. הסברנו להם שזה חלק מהעניין ולפעמים יש ויכוחים בהם צריך להיות תקיפים ולעמוד על שלך.

יום ו' 5/11 (סיכום של גלעד)
קמנו בבוקר ואכלנו לחמניה מסוכרת. ירדנו למטה נכנסנו למכונית ונסענו להר הכי גבוה בקט בא (לא ממש הכי גבוה). התחלנו לעלות בעליה קשה עם מדרגות בתוך יער במעלה ההר. אחרי המדרגות הלכנו קצת ישר פנינו ועשינו ירידה קטנה. הלכנו, הלכנו, הלכנו ופתאום ראינו סנאים בין העצים ואז עלינו עוד עליה מייגעת וטיפסנו בסולם וסף סוף הגענו לפיסגה, ששם היה מגדל רעוע עם הרבה מדרגות. טיפסנו על המגדל בזהירות והשקפנו מלמעלה על כל ההרים היפים ומכוסי היערות באזור. ירדנו את הכל בדרך שונה וחזרנו למכונית.




בראש המגדל

אסף וגלעד במבט מלמעלה
נסענו למערה שבשנות המלחמה בין סין לויאטנם שימשה כמקום מחבוא לאזרחים ולחיילים. בשביל הכניסה למערה ראינו מאות פרפרים בכל מיני צבעים. נכנסנו למערה וראינו שם כל מה שנחוץ כדי לחיות כמו מקלחת, מטבח, חדרי שינה וגם דברים שלא ממש נחוצים כמו אולם קולנוע, בריכה וחדר פינג פונג (הדבר הכי לא הכרחי....).
יצאנו מהמערה ואחרי ירידה קצרה וכיפית חזרנו למכונית ונסענו למלון. הגענו בצהרים והלכנו לאכול במסעדה. נתנו לטבח במסעדה את כלי הבישול שלנו שיבשל לנו אורז, ירקות ירוקים מבושלים וחביתה עם ירקות. האוכל היה טעים, בעיקר החביתה.

הפסקת שתיה



חזרנו למלון וראינו טלוויזיה עד כניסת שבת. הדלקנו נרות, שתינו תה וסוג של עוגה והתפללנו. אחרי התפילה אכלנו סעודת שבת, שכללה באגט, נקניק פרוס, קטשופ ותירס. אחרי הארוחה, שיחקנו משחק קלפים (סקאנק) והלכנו לישון.

יום שבת 6/11
אחרי עוד השכמה מאוחרת, תפילה וקצת משחקי קלפים ירדנו שוב למסעדה הצמודה למלון לסעודת שבת. לאחר ארוחת הצהרים ביום שישי, השארנו להם את הכלים, שילמנו מראש וביקשנו שידור חוזר של הארוחה ליום המחרת. כשהגענו כבר חיכתה לנו הסעודה באותה מתכונת כמו אתמול.

אחרי הארוחה יצאנו לסיבוב בטיילת כשתוך כדי ההליכה אני ממציא משימות לילדים שרצים למלא אותם - לעמוד כל אחד ליד אופנוע, לעמוד כולם על פסל אחד וכו'. היה מקסים לראות איך הם עוזרים אחד לשני כדי לעמוד במשימה הקבוצתית. חזרנו למלון לשנת צהרים (ההורים) ומשחקי קלפים (הילדים) והעברנו את הזמן עד צאת השבת. אחרי ההבדלה גילינו שיש ערב באט-מן באחד מערוצי הטלויזיה וישבנו לראות שני סרטים מהסדרה עד שנהיה מאוחר
.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה