יום שבת, 20 בנובמבר 2010

אבאל'ה בוא ללונה פארק


יום שלישי 16/11
התעוררנו באוטובוס לבוקר עם שמיים כחולים זרועי עננים, ולנוף של חופי  ים שלווים לצד עיירה ערנית יחסית לשעה. ב-6:30 עצר האוטובוס בחניית מלון וירדנו תוך כדי נעילת סנדלים ואיסוף התיקים מהאוטובוס. עמיחי נכנס למלון לבדוק את החדרים אך אחרי בדיקת ריח קצרה החלטנו לוותר. עברנו את הכביש לטיילת ליד הים ונהנו מהשמש ומעוגיות בזמן שעמיחי יצא לסיבוב מלונות. אחרי מספר דקות, חזר הגבר מהצייד ובישר כי מצא לנו אחלה מלון. במלון אין ריח עובש, יש אמבטיה,ערוץ סרטים מצויירים, ארבע מיטות והוא מרווח מאוד.

למרות העייפות החלטנו במהרה להתארגן ולנצל את יום השמש הזה מתוך הבנה כי מחר כבר שוב יהיה גשום. לשמחת הילדים הוחלט לנסוע לפארק Vin Pearl - פארק השעשועים הגדול בעיר. התארגנו, עשינו מעט קניות ותפסנו אוטובוס מקומי. את הכסף משלמים לכרטיסנית הקשוחה בתוך האוטובוס. ירדנו בתחנה האחרונה ומיהרנו לקופות. הפארק נפתח ב-8:00 ונסגר ב 21:00 וממוקם על אי, אליו מוביל רכבל ארוך מעל הים. קנינו חמישה כרטיסים - שלושה מבוגרים ושני ילדים, כי המחיר נקבע לפי הגובה ואסף בלי עין הרע כבר כמעט בגובה שלי. עלינו על הרכבל והתרשמנו מגובהו ואורכו. זהו הרכבל הכי ארוך בעולם, מעל ים!!. הילדים כבר תיכננו איך נצטרך לקפוץ ממנו עם נתקע...

ברכבל מעל הים, בדרך לפארק


על רכבת ההרים הפרטית

הפארק ענק ומחולק לשלושה חלקים: פארק עם מתקני שעשועים- רכבת הרים, ספינת פיראטים, קרוסלה עם חיות שונות, מבנה סגור ובו מכוניות מתנגשות ומשחקי ווידאו בלי סוף וללא תוספת תשלום!!!. החלק השני הוא מבנה סגור של אקווריום והשלישי הוא פארק מים ענק. לשמחתנו המקום היה כמעט ריק, ללא תורים ויכולנו לרוץ ממתקן למתקן. טעמנו מעט מרכבת ההרים הצמודה לרכבל, ומהקרוסלה והחלטנו בכל זאת להתחיל בפארק המים אותו כדאי לנצל כל עוד חם ושמשי.
התמקמנו ליד בריכת השעשועים לילדים שם היו מספר מגלשות לתמר ומספר מגלשות לעומר. הגדולים הלכו למגלשות הרציניות יותר כאשר עמיחי ואני מתחלפים בתורנויות שמירה על הקטנים. התברר לנו שכל שעה מתחלפות מספר מגלשות הפתוחות לקהל וצריך לבדוק בשלטים לפני שמטפסים את כל המגדל הגבוה במדרגות ומגלים שהמתקן סגור בשעה הקרובה... החיסרון היחידי היה שהמדרגות למגלשות היו עשויות רשת ברזל, המכאיבה למטפסים עליה יחפים. את פארק המים מקיף "הנהר העצל", נהר מים בזרימה איטית לשיט עם אבובים, ניסינו והנהר התברר כחוויה שכולם יכולים להשתתף בה ביחד ולהנות. לקראת צהריים גילינו כמה מגלשות שעומר יכול להתגלש בהם יחד עם מבוגר והוא צהל משמחה. כאשר עייפנו, בחרנו מגלשות אחרונות והצטלמנו. החלפנו לבגדים יבשים ועברנו לאקווריום. חשבנו שלא יוכלו לחדש לנו כלום, הרי כבר ביקרנו בעבר במספר אקוריומים. למרבה הפלא, צריך להודות, ראינו דגים שלא הכרנו כלל. דווקא כאן תמר נרדמה וכל הניסיונות להעירה נכשלו.


המגלשה המיוחדת שבפארק. חדי העין יוכלו לזהות את אסף.


שלושת הבנים מתחרים




מחפשים את נמו

אחר הצהריים עברנו לפארק השעשועים. כיוון שמזג האוויר קצת השתנה ונעשה קריר וגשום מעט, ראינו הופעת פעלולים של כלבים וקופים שתמר מאוד אהבה ונכנסנו למבנה הסגור. עמיחי והבנים רצו מיד למכוניות המתנגשות ותמר ואני פנינו לג'ימבורי המושקע. אחרי מספר סיבובי מכוניות גילו הבנים, שכל משחקי הווידאו במקום (המון המון משחקים שונים) כולם חינם. הם הרגישו שנחתו בגן עדן והתפזרו בין שתי הקומות למצוא כל אחד את מבוקשו. עמיחי ואסף התחרו בכדורסל, איילת ועומר שיחקו הוקי אוויר, גלעד חגג על מרוצי המכוניות וכולם עברו ממשחק למשחק בלי סוף. אפילו תמר מצאה לה משחקים מתאימים. עשינו עצירה יזומה ונכנסנו לסרט 4 מימדים שהיה מאכזב, וחזרנו לעוד סיבוב משחקים. היה קשה לנתק את הילדים משם. כאשר יצאנו החוצה גילינו שאנחנו כמעט לבד בפארק והחלטנו לנסות לעלות על כמה מתקני חוץ. כל מתקן שביקשנו, הגיעו להפעיל במיוחד בשבילנו. היה מוזר ומצחיק. בשמונה ורבע, אחרי שאסף הקיא בספינת הפיראטים ולגלעד הייתה בחילה, הסכימו כולם כי הגיע הזמן לצאת הביתה. הילדים הכריזו כי זה היום הכי כיף שהיה בטיול ושאלו אם אפשר מחר שוב...
חזרנו מרוצים ומאוד עייפים.



דו קרב סוער


גם תמר מצאה משחקים לגילה


לסיום היום, כולנו על קרוסלת הסוסים

טיפים למתקדמים

  • מונית לפארק עולה 70000 דונג. ניתן להגיע באוטובוס קו 4 ממרכז העיר לכיוון דרום בעלות מצחיקה. בחזור, האוטובוס האחרון יוצא ב 18:00. העדפנו להישאר יותר מאוחר וחזרנו במונית (הילדים הסכימו לממן את ההפרש...(
  • כניסה לפארק עולה 320,000 למבוגר ו 230,000 לילד בגובה 1.30 - 0.95.
  • בכניסה כתוב שאסור להכניס אוכל ושתיה, למזלנו, לא בדקו אותנו ואחר כך ראינו שהמקומיים נכנסים עם צידניות.
  • הפארק נפתח בשמונה בבוקר, אבל פארק המים נפתח רק בעשר.
  • המלון בו ישנו נקרא Bao Long ונמצא חמש דקות הליכה מהחוף. קיבלנו חדר ענק עם ארבע מיטות גדולות ללא מיזוג ב 10$ בלבד (לאחר מיקוח).


יום רביעי 17/11
קמנו לעוד יום גשום מאוד. כל פעם שחשבנו להוציא את האף מהחדר, הגשם הראה לנו מי שולט, והתגבר. ב-13:00 החלטנו שלא מוותרים ויוצאים בכל זאת. מעילי גשם, סנדלים, מגבות וקצת חטיפים ויצאנו אל הדרך. החלטנו לנסוע ל Thap Ba אתר מעיינות מים חמים, ובדרך לעצור במגדלים הצ'אמיים- PoNagar. השתמשנו שוב בתחבורה הציבורית וירדנו כאשר ראינו נהר. מתברר שמיהרנו לרדת כיוון שיש עוד נהר בהמשך. השלמנו את הדרך בהליכה בגשם קליל יחסית והגענו למקדש. בינתיים תמר נרדמה והעלנו אותה בעגלה אל האתר. המקדשים נמצאים במצב שימור ירוד וכעת חלקם בשיפוץ. ראינו מספר נשים שהניחו ליד האלות מנחות אוכל רבות ואח"כ אמרו מעין תפילה כולן יחד. לקראת עזיבתנו את המקום הן אספו את כל המנחות וריכזו על שולחן כנראה כדי לאכול. בנוסף הן זרקו אורז במורד ההר והבטן שלנו רק אמרה " לא חבל...?".

עומר בכניסה לאחד המקדשים העתיקים


מתצפתים מהמגדל אל גשר הכניסה לנה טראנג

את הדרך למעיינות המשכנו במונית והגענו תוך זמן קצר, על כביש משובש מאוד, אל האתר. קנינו לתמר בגד ים חדש, שילמנו בכניסה 140,000 דונג לכולנו ונכנסנו. לאכזבת הילדים, בריכות הבוץ היו בתוספת תשלום נכבדת והחלטנו לוותר. המקום היה יחסית ריק ויכולנו להנות מהבריכות בחום של 38 מעלות ומהמפל החם שהיו כמעט רק שלנו. לעיתים ירד גשם אך כבר היינו במילא רטובים. מים חמים מלמטה ומים קרים על הראש. בשעה 17:30 התקפלנו מהמקום מותשים כאילו עשינו הרבה היום.

תמר קופצת לבריכה החמה

אנחנו במים וגשם משמים

מהאתר נסענו ישירות למסעדה הצמחונית היחידה בעיר. המסעדה הייתה קטנה ומלאה באנשים. האוכל היה טעים, משביע וזול. את הדרך חזרה למלון הלכנו ברגל כדי להוריד את האוכל.
כדי לעשות את הטיול יותר באיזי, החלטנו להאריך את הויזה. עמיחי מסר את הדרכונים שלנו בסוכנות טיולים והם הבטיחו לנו שביום שלישי הדרכונים יחכו לנו בעיר הבאה בה נהיה - דאלאט. נקווה שכך אכן יהיה.. התענוג עולה לנו 28 דולר לכל דרכון. וכרגע נשארנו עם צילומי דרכונים בלבד.

טיפים למתקדמים
להגעה עצמאית ל Cham Towers ניתן לעלות על אוטובוס בקו 4 ממרכז העיר לכיוון צפון ולרדת אחרי הנהר השני (רואים את המקדש בצד שמאל).
למעיינות החמים ניתן להגיע במונית - 35,000 מהמגדלים.

יום ה' 18/11 (סיכום של אסף)
קמנו בשמונה וירדנו ללובי לחכות למיניבוס. כעבור כמה דקות הוא הגיע, אסף כמה נוסעים נוספים ונסע לנמל. עלינו על סירה ויצאנו לדרך, המדריך הסביר את התחנות: הראשונה הייתה אי שעליו היה אקווריום "גדול" אם מבחר דגים. התחנה הבאה הייתה שחייה בים ושנירקול. אחרי זה ארוחת צהרים על הסיפון "ומסיבת פירות" אחרי זה לחוף וחזרה למלונות. בתחנה הראשונה היה נחמד נכנסנו לתוך ספינת פיראטים שבתוכה היה את האקווריום. טיפסנו עד לראש הספינה היה ממש כיף, (עד אז לא ירד גשם בקושי).

עושים פרצופים לדגים


נכנסנו לסירה ומיד התחיל גשם, שיחקנו כמה משחקי טאקי והגענו ליעד הבא. עצרו לנו ליד איזה כפר מוצף ואמרו לנו שאפשר לקפוץ מהסירה לשחות ולשנרקל הבעיה היתה שהיו גלים גבוהים וירד גשם.                                            
אבא ניסה לשנרקל אבל לא הלך לא משהו, קפצנו מהסירה כמה פעמים שחינו קצת וחזרנו לסירה.
ואז התחיל הגשם החזק, נסענו כמה דקות ואז אמרו שעכשיו יש ארוחת צהריים (כמובן שלא יכלנו לאכול דבר) אנחנו התחלנו לשחק טאקי והשאר לאכול. עצרה לידנו סירה עם מלא רוסים שרקדו לצלילי מוזיקה נוראית. כשנגמר האוכל האחראים של הספינה שלנו הוציאו תופים מרופטים גיטרה חשמלית יפה ורמקולים והתחילו לשיר רוקנ'רול. אחרי כמה שירים מקומיים הם שאלו כל אחד מאיפה הוא והתחילו לשיר לרוסים. כעבור כמה דקות שרו לאוסטרלים ואז הגיע תורנו הזמר הזמין את אבא לשיר איתו, אנחנו במתח מה הוא ישיר ואז פתאום הוא התחיל "משיח משיח" ואני נקרע מצחוק לא מצליח להרים את הראש והוא שר מבסוט. הם סיימו לנגן והתקבלה החלטה לחזור ולדלג על החלק האחרון (החוף).

להקת הסירה בהופעה חיה


הגענו למלון סחוטים ועיפים, ואבא ואמא נימנמו ואנחנו ראינו טלויזיה ושיחקנו במחשב.
בסביבות 6 יצאנו למסעדה צימחונית ואכלנו טוב. בדרך חזור עצרנו לשיק פירות מעולה וחזרנו למלון לשינה. לסיכום היה יום גשום בים אבל מהנה ביותר. מומלץ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה