יוצאים לבלות

20/7 - 24/7
נחיתה בבנגקוק עם רגשות מעורבים, מצד אחד כיף לחזור אל המוכר והידוע. מצד שני, נפרדנו ממקום אהוב, כפרי ושקט ישר אל העיר הגדולה הרועשת.
גלעד ועומר התגעגעו למוניות הצבעוניות, אסף התיישב באופן טבעי שוב במושב הקדמי של המונית ונהנינו כולנו ממיזוג חינם. נסענו לקאו-סאן למלון הרגיל שלנו, וישר לבית חב"ד לארוחה בשרית ומחשבים עם אינטרנט חינם, להם חיכו הילדים בקוצר רוח.

אסף נח קצת

והשאר משתוללים

את יום המחרת בילינו בקניות בקניון MBK, שכל ישראלי המבקר בתאילנד מבקר בו. קניון בן שבע קומות, ענק ומסחרר. אך מה לנו בקניון? אחרי סיבוב קצרצר עלינו לקומה העליונה אל הבאולינג והילדים נשמו לרווחה. השארתי שם את עמיחי והילדים ויצאתי לסיבוב של שעה. לא הספקתי יותר מדי ועליתי חזרה למעלה. בסיום המשחק יצאנו לקנות מתנה לעומר ליום ההולדת. הילדים רצו לקנות לעצמם הפתעות בכסף האישי שלהם ועמיחי היה פשוט חייב פלאפון חדש לאחר ששלו שבק חיים בהודו. לקראת הסוף כאשר כבר היו כולם עייפים החלטנו להכנס לעוד חנות אחת ודי. פנייה במעבר, כניסה לחנות ו.. איפה עומר? נכנסנו לחנות רק חמישה ועומר נעלם! עמיחי יצא בריצה לחפש מחוץ לחנות ואנחנו ערכנו חיפוש ממוקד בתוך החנות. עמיחי חזר לאחר שלא מצא את עומר ויצאנו שוב שנינו לחיפוש, משאירים את תמר בהשגחתם של אסף וגלעד בהוראה ברורה לא לזוז. ריצה בקומה של הקניון בה היינו, משני צידי המעבר ועומר המתוק נמצא, בוכה ומודאג, מחזיק חזק את הדרקון החדש שלו. חיבוקים, פריקת מתח, בכי משותף ורגיעה. שיבחנו אותו שלא עלה או ירד מהקומה הזו, כי אם היה עובר קומה החיפוש היה קשה הרבה יותר...

אין, אין על נעלי באולינג

ביום שישי בבוקר השקמנו קום ונסענו ל"פארק סיאם", המשלב פארק מים ולונה פארק במתחם אחד, חלומם של הילדים. המונית התעכבה בפקקים של הבוקר והנהג התרגז שלא רצינו לשלם תוספת כדי לנסוע בכביש המהיר, אך בסופו של דבר הגענו לפארק בדיוק בזמן הפתיחה. כל הבוקר עברנו בין המתקנים, רכבות הרים מהירות עם המון היפוכים ולופים, רכבת הרים עם מים, מתחמי משחק לקטנים ועוד. בצהריים, כאשר כבר היינו מיוזעים והשמים התקדרו, פנינו לפארק מים. השתכשכנו בבריכה תחת מימטרי גשם, התגלשנו במגלשות השונות ואפילו לתמר היה מגוון של שלוש מגלשות שונות, בהן היא התגלשה שוב ושוב. כאשר עייפו הבנים ורצו לנוח הם הצטרפו לתמר בבריכה ובמגלשות שלה ונהנו ביחד כל החבורה. לסיום היום, חזרנו ללונה פארק וכל אחד בחר מתקן לסיום.
עזבנו את הפארק כשעה וחצי לפני הסגירה עקב קבלת שבת והפחד להתקע בפקקים. לבית חב"ד הגענו בדיוק בזמן להדלקת נרות.

רכבת ההרים המפחידה ביותר שחווינו

נוסעים בג'יפ בין הדינוזאורים

בפארק המים הצמוד

שבת אחים גם יחד

תמר חונכת את בגד הים החדש

בשבת, בזמן סעודה שלישית שמענו את הגשם יורד. במוצ"ש כאשר רצינו לחזור למלון שמחנו מאוד שהמלון צמוד לבית חב"ד. כל הרחוב היה מוצף במים. אנשים חצו את הרחוב יחפים או עם כפכפים, אופניים חצו נהרת ומוניות נסעו לאט לאט. כשעה לאחר שפסק הגשם היה הרחוב כמעט יבש לגמרי.

 ביום ראשון בבוקר נסענו עם חברינו יונתן ושיראל לשוק סוף השבוע הגדול. נדחסנו כולנו למונית אחת כאשר עומר יושב על יונתן במושב הקדמי ובאמצע הנסיעה מודיע לו שהוא הולך להקיא. פתיחת חלון מהירה ועומר מקיא החוצה. יונתן התייחס להכל בשלוות נפש יחסית שהוערכה מאוד.
 השוק כל כך גדול ומפותל - חלקו מקורה וחלקו לא. למרות שטיילנו בו כבר בעבר נראה שהפעם ביקרנו בחלקים אחרים שלו וראינו דברים אחרים. בצהריים חזרנו לבית חב"ד לארוחה אחרונה לפני הנסיעה לקו טאו.