אי ירוק בים

קו -טאו 25/7 - 287
 בשעה שש בערב, הובלנו לאוטובוס ותפסנו מקומות מצויינים בקדמת האוטובוס, בדקנו את יכולת הורדת המשענת למצב שכיבה והיינו מרוצים. לפנינו עמדה נסיעת לילה מפרכת.
הנסיעה אכן הייתה מפרכת כמצופה, לא הצלחנו כמעט לישון בדרך והנהג עצר פעמיים באמצע שום מקום ליד מסעדה והדליק את כל האורות. בשעה 2:30 עצר האוטובוס וירדנו ברציף המעבורת ליד הים. התישבנו לחכות והתברר שההמתנה הולכת להיות ארוכה. תמר ואני נרדמנו והבנים צפו בטלויזיה. רק בשעה 7:00 עלינו על המעבורת בדרכינו לאי.

בירידה מהמעבורת אל האי, עלינו על מונית למלון, עליו קראנו המלצה באינטרנט במפרץ Tanote. הדרך התחילה סלולה ומהר מאוד עברה להיות דרך עפר במצב גרוע ביותר. עליות וירידות בתוך הג'ונגל עם מעט הצצות על הים שמסביב, עד שהגענו אל החוף שלנו. המקום הקסום אליו הגענו, שיכנע אותנו להישאר למרות שהמחיר היה מעט יקר, יחסית למה שציפינו. בחדר מקסים, קרוב מרחק שתי יריקות מהחוף התמקמנו לימים הקרובים ומיד לבשנו בגדי ים. החוף יפהפה, צמוד לשוניות אלמוגים ומאחורינו עצי קוקוס ממש כמו גלויה. אחרי טבילה בים הכריז אסף "אין מה לעשות פה יותר משעתיים, מה נעשה פה שלושה ימים?", אחרי ששחה וצלל וראה את הדגים הוא הכריז "וואו, אפשר להשאר פה שבוע".

לפנות ערב כאשר נעשינו רעבים פנינו למטבח המלון וביקשנו שיבשלו לנו ירקות ואורז בכלים שלנו. להפתעתנו הם סרבו בתוקף. רעבים ואובדי עצות קנינו פרינגלס, בישלנו קוסקוס ואכלנו בתיאבון. למנה אחרונה אכלנו בננות.
בימים הבאים לא הפסקנו להיות בים. שכרנו שנורקלים ביום אחד וקייקים ביום אחר. שטנו עם הקייק על ים גלי ועמיחי וגלעד חטפו מחלת ים קלה. הבנים שנירקלו בלי סוף, צוללים ובוחנים ומתלהבים מהדגים וגלעד מתלהב גם מצורות האלמוגים השונות. בחוף הצמוד לחוף שלנו גילה עומר סלע גדול ממנו הוא יכול לקפוץ למים. עומר קפץ מראש הסלע וטיפס עליו בקלות למרות שהיה חלקלק, ותמר נעזרה בעומר ובי לצורך הטיפוס וקפצה או התגלשה מגובה נמוך יותר. ילדים צרפתיים שהצטרפו נדהמו מעומר על אומץ ליבו וניסו לחקות אותו.

מקייקים

על המים המדהימים בצבעם

 את ארוחות הצהרים אכלנו במסעדה במלון הסמוך, שם הסכימו בחפץ לב להכניס אותנו למטבח, לבשל בכלים שלנו ולברר איתנו על כל תבלין ותוספת. לארוחות הערב המשכנו לבשל לעצמנו אורחות צנועות וכמובן קינחנו כל יום בשייק פירות.
ביום שלישי חגגנו לתמר יום הולדת שלוש, על רקע הים והגלים. כל מה שתמר חיכתה לו, היה שם - זרקנו עליה בלונים בהפתעה (כמיטב המסורת), אכלנו סעודת ממתקים ועוגת הבית (עוד מבית חב"ד), שתינו שייקים, הרמנו אותה על כסא, חילקנו מתנות, והילדה הייתה מאושרת!!

תמר מתלהבת מהבלונים

מתמקדת בכיבוי הנרות - על עוגת הבית

מקנחת בשייק תות

ומעדכנת את סבתא בטלפון-צעצוע

ביום חמישי בבוקר הגיעה מונית לאסוף אותנו, נפרדנו מתמונת החלום, עלינו על מעבורת ושטנו כשלוש שעות עד לאי קוסמוי. השיט היה מייגע, החלפנו סירות באמצע הדרך, ירד עלינו גשם והים היה גלי וגרם לכולנו לבחילה.

קוסמוי 29/7 - 2/8
בקוסמוי, אי גדול שנראה כעיר עם בתי מלון לאורך החופים, ביקשנו מנהג המונית שיוריד אותנו בבית חב"ד. כמנהגנו, קודם אכלנו ואח"כ פנינו למצוא מלון. עמיחי מצא מלון נחמד ולא יקר ברחוב של בית חב"ד אמנם ללא בריכה וללא נוף לים אבל לילדינו, שהסטנדרט שלהם השתנה בחודשים האחרונים, נראה היה שהגענו למלון פאר - יש טלוויזיה! יש מזגן! ואיזה חדר גדול! יש אפילו שמפו ומקלחון! דברים שמשמחים ילדים...

ביום שישי שכרנו ג'יפ קטן, נדחסנו בו כולנו ויצאנו לטייל באי באופן עצמאי. התחלנו את היום בבודהה הגדול, עמיחי נוהג ואני אמורה לנווט, אמורה - כי אני לא ממש מוצלחת בזה. אחרי כמה פניות לא נכונות הגענו למקום. טיפסנו במדרגות אל הבודהה הגדול והמרשים, המתצפת על הים שמסביב והקפנו אותו, כאשר הילדים מצויידים במקל עץ ומצלצלים בכל גונג בדרך..

מדגמנים תנוחות ידיים כמו בודהות

רצים מפעמון לפעמון

המשכנו בנסיעה, מקיפים את האי, עוצרים לקנות פירות וצ'יפס ועוצרים לבסוף במפל מספר 1. ירידה לנחל ואחריה הליכה בין אבנים וסלעים עד למפל. בגדי ים לא היו לנו כי בטעות מסרנו אותם יום קודם לכביסה.. אבל זה לא עוצר אף אחד מהמשפחה מלהכנס למים. חם ומזיעים, אז מיד קופצים להשתכשך במים. עומר מצא סלע ממנו הוא יכול להתגלש למים והאחים כולם אחריו. אסף גילה חבל וכולם נהנו למשוך אחד את השני על פני המים.

נד-נד

עומר גולש למים

חזרנו לתחילת הנחל וקפצנו מיד לבריכה הגדולה. עומר שחה ועמד מתחת למפל ואח"כ סחבו אותו האחים חזרה עם החבל.
המשכנו בנסיעה למפל מספר 2 המתוייר. בכניסה למפל מחכים המוני סוכנים לשכנע אותך לרכב על פיל, לתפוס טרמפ למפל או לצפות במופעי חיות. וויתרנו על הכל וצעדנו ברגל אל המפל. מתברר שישנה דרך אחרת בה אפשר להגיע עם הרכב עד כמעט למפל עצמו אך כדי לפתות את התייר באטרקציות עוצרים את המכוניות הרבה לפני המפל. צעדנו בירידות אך בעיקר בעליות עד שהגענו למפל הגבוה ביותר באי, שגובהו 80 מטר. הבנים טיפסו בשביל צדדי עד לאמצע המפל ואז הצטרפו אלינו לבריכה למטה שם טעמנו פעם ראשונה את הפרי מנגוסטין, קליפה בורדו מבחוץ, ובפנים נראה כמו ראש שום מתוק באופן מפליא. ירדנו מעט למטה והגענו לבריכה בנויה ומדופנת האוספת את מי הנחל. הילדים מיד השתלטו על האבובים הפנויים ואפילו קיבלו כדור למשחק מבעל המסעדה הסמוכה.

מפל 2

קרב אבובים

ביום ראשון בילינו את הבוקר האחרון שלנו בים. שלא כמו בקו טאו, כאן בקוסמוי אין אלמוגים שמכאיבים לרגליים ויש גלים חזקים לקפוץ עליהם. לי לא התחשק להכנס וכך נשארתי על החוף, צופה בעמיחי והילדים נאבקים בגלים ובונים מבנים בחול. שתינו שייק פירות והתבוננו בעשרות הרוכלים שמסתובבים על החוף ומציאים את מרכולתם, מה לא היה שם - אוכל, תכשיטים, בגדי ים, ארטיקים, מוביילים, צעיפים ועוד. אחרי שתמר ראתה שאנחנו אומרים לכולם "no, no", היא התחילה לענות בעצמה לרוכלים והוסיפה תנועת אצבע וראש להדגשת הסירוב. גם אנחנו וגם הרוכלים צחקנו מאוד.

צופים לים

התלבטות קשה - שייק מנגו או אננס

מוכרת בגדים על החוף

בונים בנינים

בצהריים חזרנו למלון למקלחת ומנוחה. אני יצאתי למצוא לי מסאג' תאילדי אחרי שעמיחי התערב איתי שעד שחוזרים לארץ אני בטח רק אדבר על זה ולא אעשה כלום...
אחרי מסאג' תאילנדי נחמד בו המסאג'יסטית חייכה חיוכים מביכים, עשיתי פעם ראשונה בחיי מניקור או פדיקור, זה שעושים לרגליים, ויצאתי כמו חדשה אל הרחוב. פגשתי את המישפוחה בבית חב"ד וסעדנו ארוחת צהריים/ערב.
אחרי שכבר החשיך, יצאנו אל הרחוב וקנינו בלון. לא סתם בלון, את הבלון הזה מעיפים כמו כדור פורח אל השמיים בעזרת אש המחממת את המעטפת. צעדנו לחוף הים, מצאנו אש ובמאמצים משותפים הצלחנו להצית את המשטח הדליק שבתחתית. כולנו התפללנו ושלחנו מעלה מעלה את משאלותינו עם הבלון. עקבנו אחרי נקודת האש בשמיים עד שנעלמה הרחק מאיתנו.

מחכים שהבלון יתחמם

כמעט מוכן להמראה

והוא באוויר!