אחרי כמה ימים מטורפים ולחוצים, סופסוף יש לנו קצת זמן לנשום, להירגע ולעדכן כאן באתר.
אז נחזור כמה ימים אחורה לספר מה עברנו.
יום א' 24/10
אחרי בילוי עם סבא וסבתא מצד אחד נסענו לשדה התעופה עם הסבא והסבתא מהצד השני. נפרדנו לשלום (ואכלנו פיצה) ועלינו על טיסה שיצאה ב 22:30 לירדן במטוס קטן. עם הנחיתה עברנו מיד לאולם הטיסות היוצאות, שם חיכינו כמעט שעתיים לטיסה לבנגקוק שיצאה ב 1:10 שעון ישראל. כשהתיישבנו במטוס, הילדים שאלו אם יש סרטים על המסכים הקטנים שמול כל מושב, וענינו שמיד לאחר ההמראה הם יופעלו. רק שאחרי ההמראה ארבעתם כבר ישנו. הם נהנו מהמסכים רק לקראת הנחיתה...
יום ב' 25/10
לקחנו מונית מהשדה לקאו סאן למלון Palace Inn שהזמנו מראש. המלון חדש יחסית, עם בריכה וממוקם ממש בלב ההמולה של הקאו סאן. זרקנו את התיקים בחדר ומיד יצאנו להסתובב קצת, לפני שיחשיך. הלכנו כרבע שעה לכיוון מקדש Wat Saket, ההר המוזהב, אך כשהגענו ראינו שהוא סגור. התייעצנו עם אנשים באזור ובעצתם לקחנו מונית לשוק הפרחים. שם ראינו מיליוני פרחים בדוכנים מכל הסוגים והמינים ובעיקר צהובים. השוק היה צמוד לנהר ולכן חזרנו לאזור הקאו סאן בסירת אוטובוס.
הגענו לארוחת ערב בבית חב"ד. שם הילדים הרגישו בבית - כל אחד הזמין את המנה הרגילה שזכר משנה שעברה. לפני ואחרי הארוחה הילדים השתלטו על המחשבים לבדוק מה קורה עם החבר'ה. חזרנו מאוחר לחדרים ונפלנו על המיטות תשושים מהטיסות.
יום ג' 26/10
התעוררנו וראינו שחשוך יחסית וגילינו שהשעה 10:40. קפצנו מהמיטות, התארגנו מהר ותפסנו מונית לרובע הסיני. שם הסתובבנו בשוק הצפוף עד שהילדים מיצו את הריחות החזקים וסיימנו במקדש סיני מעניין. כדי לגוון תפסנו הפעם טוקטוק - סוג של אופנוע עם ספסל מאחורה. כמובן שהצטופפנו כולנו במושב שבקושי מספיק לשלושה מבוגרים.
ירדנו מהטוקטוק בהר המוזהב, שהפעם היה פתוח. הטיפוס למקדש היה פסטורלי - בין צמחים ומעט מפלים והיה קצת מנוחה מהעיר הסואנת. מלמעלה תצפתנו על העיר,צלצלנו בפעמונים ולבסוף ירדנו חזרה.
בשלב זה התפצלנו. איילת והילדים תפסו טוקטוק חזרה למלון (שלקח מחיר מצחיק, אבל גרר אותם לחנות בדרך, בתקווה שיקנו משהו והוא יקבל עמלה) ובילו את אחר הצהרים בבריכה.
אני עליתי על סירת אוטובוס והגעתי לקניון Pantip Plaza, שם ביליתי כמה שעות בסקר מחירים ובסוף יצאתי עם מחשב נייד, מצלמה לנו ומצלמה לאסף, שנקנתה מכסף שחסך. לאחר איחוד משפחה מרגש במלון, יצאנו לארוחת ערב נוספת בבית חב"ד - ארוחה חמה בשרית אחרונה לכמה שבועות הקרובים.
כשהגענו לתאילנד, הבאנו איתנו מהארץ תיק עם שקי שינה ואוכל שרצינו להשאיר בבנגקוק, כדי לקחת איתנו לניו זילנד. בשדה התעופה גילינו שהתיק נקרע ולא ניתן להמשיך להשתמש בו. בלילה יצאתי וקניתי תיק חדש בקאו סאן. חזרתי למלון, העברנו את כל הדברים לתיק החדש ורצתי לשמירת חפצים ב"מרכז למטייל". הגעתי שנייה לפני שסגרו והתיקים הופקדו בשלום לחודש הקרוב. בדרך חזרה התחיל טפטוף, שלאחר כמה שניות הפך למבול. בתוך רגע כל המטיילים והמוכרים ברחוב הקאו סאן העמוס נמלטים אל צידי הרחוב המקורים. אחרי חצי שעה, בה ירדה בערך כמות המשקעים השנתית הממוצעת בישראל, הגשם נחלש ורצתי חזרה למלון.
יום ד' 27/10
הטיסה שמצאנו להאנוי יצאה מבנגקוק ב 6:45. נשמע סביר, אך כשלוקחים בחשבון להגיע לשדה התעופה 3 שעות לפני ועוד חצי שעה נסיעה יוצא שקמנו ב 3:00 בבוקר! בקושי גירדנו את עצמנו מהמיטות וירדנו למטה עם כל התיקים. הרחוב היה עדיין שוקק ומיד ניגשו אלינו כמה נהגי מוניות. נדחסנו בקושי למונית אחת, כשתא המטען קשור בחבל וכל הדרך הסתכלנו אחורה לוודא שאף תיק לא עף מהמונית.
הטיסה של Air Asia יצאה לדרך בדיוק בזמן וב 9:30 היינו כבר מחוץ לשדה התעופה. לקחנו מונית ישירות לתחנת הרכבת כדי להזמין כרטיסים לרכבת לסאפה לאותו לילה. השארנו את כל התיקים, חוץ מאחד קטן, בשמירת חפצים ויצאנו לאגם Huan Kiem במרכז העיר.
ביקרנו במקדש הקטן שממוקם על אי באגם ויצאנו לסיור בעיר העתיקה על 3 סייקלו - אופניים, שמקדימה מחובר להם ספסל קטן לישיבה. אחרי הטיול הקצר הלכנו לאכול פסטות במסעדה צמחונית נחמדה אבל יקרה ואז הלכנו לראות את תיאטרון הבובות על המים. הרעיון מאוד נחמד. בובות מסורתיות מציגות סיפור עם ויאטנמי ונעות מעל המים, כך שלא רואים מי מפעיל אותם. הבעיה היתה שהיינו עייפים. מאוד. עומר נרדם עוד לפני שהתחיל, אחריו אסף ואז תמר. איילת ואני ניקרנו קשות ורק גלעד עקב בעניין אחר כל ההצגה ועדכן אותנו בסוף מה הפסדנו.
משם רצינו לחזור לתחנת הרכבת להעביר את שלוש השעות שנשארו עד לנסיעה. הבעיה היתה, שיש כמה תחנות רכבת בהאנוי ונהג המונית שלא הבין אנגלית הביא אותנו לתחנה הלא נכונה. לאחר הרבה ויכוחים נטשנו אותו, שילמנו חצי מהמחיר ועצרנו מונית אחרת, שבתוך כמה דקות הביאה אותנו ליעדנו.
בשעה 20:30 עלינו סופסוף לרכבת. בתא שלנו היו ארבע מיטות. התחלקנו למיטות ונרדמנו במהירות מיד כשהרכבת התחילה לזוז.
בסך הכל הימים הראשונים היו מהנים אך מאוד מתישים - המון טיסות, מעברים ושעות לא הגיוניות. מקווים שזה ישתפר בהמשך כשנגיע לסאפה.
אז נחזור כמה ימים אחורה לספר מה עברנו.
יום א' 24/10
אחרי בילוי עם סבא וסבתא מצד אחד נסענו לשדה התעופה עם הסבא והסבתא מהצד השני. נפרדנו לשלום (ואכלנו פיצה) ועלינו על טיסה שיצאה ב 22:30 לירדן במטוס קטן. עם הנחיתה עברנו מיד לאולם הטיסות היוצאות, שם חיכינו כמעט שעתיים לטיסה לבנגקוק שיצאה ב 1:10 שעון ישראל. כשהתיישבנו במטוס, הילדים שאלו אם יש סרטים על המסכים הקטנים שמול כל מושב, וענינו שמיד לאחר ההמראה הם יופעלו. רק שאחרי ההמראה ארבעתם כבר ישנו. הם נהנו מהמסכים רק לקראת הנחיתה...
יום ב' 25/10
לקחנו מונית מהשדה לקאו סאן למלון Palace Inn שהזמנו מראש. המלון חדש יחסית, עם בריכה וממוקם ממש בלב ההמולה של הקאו סאן. זרקנו את התיקים בחדר ומיד יצאנו להסתובב קצת, לפני שיחשיך. הלכנו כרבע שעה לכיוון מקדש Wat Saket, ההר המוזהב, אך כשהגענו ראינו שהוא סגור. התייעצנו עם אנשים באזור ובעצתם לקחנו מונית לשוק הפרחים. שם ראינו מיליוני פרחים בדוכנים מכל הסוגים והמינים ובעיקר צהובים. השוק היה צמוד לנהר ולכן חזרנו לאזור הקאו סאן בסירת אוטובוס.
הגענו לארוחת ערב בבית חב"ד. שם הילדים הרגישו בבית - כל אחד הזמין את המנה הרגילה שזכר משנה שעברה. לפני ואחרי הארוחה הילדים השתלטו על המחשבים לבדוק מה קורה עם החבר'ה. חזרנו מאוחר לחדרים ונפלנו על המיטות תשושים מהטיסות.
יום ג' 26/10
התעוררנו וראינו שחשוך יחסית וגילינו שהשעה 10:40. קפצנו מהמיטות, התארגנו מהר ותפסנו מונית לרובע הסיני. שם הסתובבנו בשוק הצפוף עד שהילדים מיצו את הריחות החזקים וסיימנו במקדש סיני מעניין. כדי לגוון תפסנו הפעם טוקטוק - סוג של אופנוע עם ספסל מאחורה. כמובן שהצטופפנו כולנו במושב שבקושי מספיק לשלושה מבוגרים.
ירדנו מהטוקטוק בהר המוזהב, שהפעם היה פתוח. הטיפוס למקדש היה פסטורלי - בין צמחים ומעט מפלים והיה קצת מנוחה מהעיר הסואנת. מלמעלה תצפתנו על העיר,צלצלנו בפעמונים ולבסוף ירדנו חזרה.
בשלב זה התפצלנו. איילת והילדים תפסו טוקטוק חזרה למלון (שלקח מחיר מצחיק, אבל גרר אותם לחנות בדרך, בתקווה שיקנו משהו והוא יקבל עמלה) ובילו את אחר הצהרים בבריכה.
אני עליתי על סירת אוטובוס והגעתי לקניון Pantip Plaza, שם ביליתי כמה שעות בסקר מחירים ובסוף יצאתי עם מחשב נייד, מצלמה לנו ומצלמה לאסף, שנקנתה מכסף שחסך. לאחר איחוד משפחה מרגש במלון, יצאנו לארוחת ערב נוספת בבית חב"ד - ארוחה חמה בשרית אחרונה לכמה שבועות הקרובים.
כשהגענו לתאילנד, הבאנו איתנו מהארץ תיק עם שקי שינה ואוכל שרצינו להשאיר בבנגקוק, כדי לקחת איתנו לניו זילנד. בשדה התעופה גילינו שהתיק נקרע ולא ניתן להמשיך להשתמש בו. בלילה יצאתי וקניתי תיק חדש בקאו סאן. חזרתי למלון, העברנו את כל הדברים לתיק החדש ורצתי לשמירת חפצים ב"מרכז למטייל". הגעתי שנייה לפני שסגרו והתיקים הופקדו בשלום לחודש הקרוב. בדרך חזרה התחיל טפטוף, שלאחר כמה שניות הפך למבול. בתוך רגע כל המטיילים והמוכרים ברחוב הקאו סאן העמוס נמלטים אל צידי הרחוב המקורים. אחרי חצי שעה, בה ירדה בערך כמות המשקעים השנתית הממוצעת בישראל, הגשם נחלש ורצתי חזרה למלון.
יום ד' 27/10
הטיסה שמצאנו להאנוי יצאה מבנגקוק ב 6:45. נשמע סביר, אך כשלוקחים בחשבון להגיע לשדה התעופה 3 שעות לפני ועוד חצי שעה נסיעה יוצא שקמנו ב 3:00 בבוקר! בקושי גירדנו את עצמנו מהמיטות וירדנו למטה עם כל התיקים. הרחוב היה עדיין שוקק ומיד ניגשו אלינו כמה נהגי מוניות. נדחסנו בקושי למונית אחת, כשתא המטען קשור בחבל וכל הדרך הסתכלנו אחורה לוודא שאף תיק לא עף מהמונית.
הטיסה של Air Asia יצאה לדרך בדיוק בזמן וב 9:30 היינו כבר מחוץ לשדה התעופה. לקחנו מונית ישירות לתחנת הרכבת כדי להזמין כרטיסים לרכבת לסאפה לאותו לילה. השארנו את כל התיקים, חוץ מאחד קטן, בשמירת חפצים ויצאנו לאגם Huan Kiem במרכז העיר.
ביקרנו במקדש הקטן שממוקם על אי באגם ויצאנו לסיור בעיר העתיקה על 3 סייקלו - אופניים, שמקדימה מחובר להם ספסל קטן לישיבה. אחרי הטיול הקצר הלכנו לאכול פסטות במסעדה צמחונית נחמדה אבל יקרה ואז הלכנו לראות את תיאטרון הבובות על המים. הרעיון מאוד נחמד. בובות מסורתיות מציגות סיפור עם ויאטנמי ונעות מעל המים, כך שלא רואים מי מפעיל אותם. הבעיה היתה שהיינו עייפים. מאוד. עומר נרדם עוד לפני שהתחיל, אחריו אסף ואז תמר. איילת ואני ניקרנו קשות ורק גלעד עקב בעניין אחר כל ההצגה ועדכן אותנו בסוף מה הפסדנו.
 | ||
באגם Huan Kiem
|
משם רצינו לחזור לתחנת הרכבת להעביר את שלוש השעות שנשארו עד לנסיעה. הבעיה היתה, שיש כמה תחנות רכבת בהאנוי ונהג המונית שלא הבין אנגלית הביא אותנו לתחנה הלא נכונה. לאחר הרבה ויכוחים נטשנו אותו, שילמנו חצי מהמחיר ועצרנו מונית אחרת, שבתוך כמה דקות הביאה אותנו ליעדנו.
בשעה 20:30 עלינו סופסוף לרכבת. בתא שלנו היו ארבע מיטות. התחלקנו למיטות ונרדמנו במהירות מיד כשהרכבת התחילה לזוז.
 |
| רכבת לילה לסאפה |
בסך הכל הימים הראשונים היו מהנים אך מאוד מתישים - המון טיסות, מעברים ושעות לא הגיוניות. מקווים שזה ישתפר בהמשך כשנגיע לסאפה.
תמשיכו לעדכן, ממש כיף לקרוא את החוויות שלכם!
השבמחק