יום שני, 11 באוקטובר 2010

לקראת הטיול (אסף)

ההיתרגשות גוברת בבית ומתח כבר בשיא, כולם שואלים שאלות מוזרות שעליהם אינני יודע לענות.

כשהורי הודיעו לי על הטיול לא האמנתי בהתחלה, אבל אחרי כן הבנתי שזה אמיתי. אנו בכל יום מתקדמים שלב אחרי שלב לקראת הטיול יום אחד סוגרים על הבית יום אחד על האוטו מתחילים לארוז ולאט לאט זה מתקדם מהחשובים לדברים הקטנים
שלא תמיד זוכרים לקחת בכלל. יש כבר כמה טיסות, כמה מקומות שבהם ההורים ואנחנו רוצים לטייל אבל הרוב פתוח.

החברים מנקצים והמאמן לכדורסל לא שוכח לרגע על כל דבר קטן סיפור שלם הוא עושה. המורים לא מבינים איך בכלל נלמד ואנו עונים לוקחים כמה ספרים כמה עטים. השיעמום ברוב הזמן בחו"ל הוא נוראי ולכן מה שאנחנו לוקחים זה כמה משחקים, כמה קלפים ועוד כל מיני דברים נהדרים.

גם האוכל הוא בעיה לא קטנה כי יש בעיקר אורז, פסטה ודגים ללא הפסקה ואחד לא אוהב דגים ואחד לא אוהב את ההוא ויוצר בעיות לכל המשפחה. אנו הילדים מקווים להרבה אטרקציות, אבל ההורים מזכירים אחד או שתיים לשבוע. אנחנו נאנחים, אבל מה לעשות, אלה החיים. ההורים אוהבים את המזרח אבל הילדים כמובן מעדיפים את המערב ולמזלנו הרב יש את ניו זילנד שמצילה אותנו מהלא מפותח לארץ מפותחת ויוקרתית. גם החברים שואלים למה לאסיה ולא לאירופה הרי שם יותר כיף ודברים טובים בעיקר לילדים.

נעדכן בהמשך לילה טוב אסף. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה